קהילה - סיפורים ושירים
מיקמקריפי
51
65

הקלפטומן? והחרם! [; מאת ריפי 10/10/2021

הקדמה – קצת על הסופר והכוונות שלו
היי. אני ריפי, מיקמק-ריפי [; תדמיינו שאני אומר את זה כמו בסרטים. לאלה ששואלים, רשמית אני מספר ששם המשתמש שלי זה לא שילוב של המילים מיקמק וקריפי, אלא מיקמק וריפי, שזה קיצור של רפאל. האמת היא שבחרתי בשם דמות הזה כדי שאחרים לא ישתמשו בו בשביל להציק למשתמשים אחרים כאן.

אף פעם לא התיימרתי להיות סופר, אבל לדעתי שזה סיפור שחשוב לספר. קיבלתי אישור מכל השחקנים של הדמויות המשתתפות בסיפור לשלב אותם כאן בדיוק כמו שכתבתי אותם ושלחתי את הסיפור רק אחרי שהם קראו, שינו מה שלא נראה להם ואחרי כמה שינויים אישרו סופית את הגרסה שאתם רואים כאן.

בכוונה השתמשתי בסימן שאלה על הקלפטומן וסימן קריאה על החרם. אחרי הסיפור אולי תבינו למה. אני קראתי הרבה סיפורים כאן בקהילה על חרם, אבל הסיפור הזה הוא קצת שונה, כי הוא לא מספר רק את הצד של מי שעבר חרם, אלא את הסיפורים של עוד כמה דמויות מסביב. אני קצת מקווה שתהנו מהסיפור שלי, אבל בעיקר שתלמדו ממנו לעתיד.

פרק 1 – העיפרון הנעלם
השיעור נגמר והתלמידים התחילו לצאת מהכיתה. אוליב הכניסה לילקוט שלה את המחברת והקלמר, בעוד רפאל מחכה לה בפתח הכיתה. שניהם קבעו תחרות שש-בש, בשביל לראות מי מהם יותר טוב במשחק. "ליב, אני לא יחכה לך לנצח" אמר רפאל, שתופף ברגלו בחוסר סבלנות. "אני לא מוצאת את העיפרון שלי" אמרה אוליב בעודה מחפשת את העיפרון שבו השתמשה באותו השיעור. רפאל חסר הסבלנות גלגל עיניים ואמר בסרקסטיות "אולי מדל לקח אותו". "למה אתה חושב שהעיפרון שלי אצל מדל?" שאלה אוליב. רפאל ענה שוב בסרקסטיות "זה ברור – מדל קלפטומן. לא שמת לב שהוא כל הזמן לוקח פריטים של אחרים?". "נכון שהוא מנסה כובעים ומשקפיים של אחרים מדי פעם, אבל הוא גם מחזיר אותם כמעט באותו הרגע" ענתה אוליב. "אולי הוא בגמילה" ענה רפאל ומשך בכתפיו. אוליב ויתרה על העיפרון ושניהם יצאו מהכיתה.

פרק 2 – השמועה על הקלפטומן
זואי הייתה פעילה חברתית במיוחד. בכל יום היא התיישבה בחדר האוכל עם חברים אחרים. באותו היום קבעה זואי לשבת עם עמנואל וכמה מהחברים שלו. זואי התיישבה ליד השולחן באמצע שיחה, כשעמנואל אמר "ריפי אמר לה את זה, אז כנראה שזה נכון". "מה נכון?" שאלה זואי. "מדל קלפטומן?" שאל עמנואל. "הוא מה?" שאלה זואי. "קלפטומן, מהמילה קלפטומניה. גנב פטולוגי". "גנב פתולוגי?!" שאלה זואי בכעס על זה שמאשימים את אחד החברים הטובים שלה בהיותו גנב. "שגונבים מתוך דחף ולא למטרות רווח" אמר עמנואל, שלא ראה את הכעס של זואי וחשב שהיא צריכה שהוא יסביר את השאלה. "מדל לא כזה" אמרה זואי. החברים של עמנואל הביטו על זואי בחוסר אמון. "וגם אם כן, אז מה?! זה לא עניינכם" אמרה זואי בעודה לוקחת את הארוחה שלה ועוברת לשולחן שבו ישב מדל. "היא צודקת" אמר אחד החברים של עמנואל והסביר "אנחנו צריכים לחשוב מה לעשות עם זה". "זה פשוט - להרחיק ממנו את הדברים שלנו" עמנואל ענה. החברים של עמנואל הסכימו איתו והחליטו להעביר את השמועה הלאה. חשוב שכולם ידעו לשמור על הפריטים שלהם מפני הקלפטומן של אקדמיית המיקצוינים.

פרק 3 – ההשפעות של השמועה
"הכל בסדר מדל?" שאל מייקל את אחיו הקטן. "לא" אמר מדל והוסיף "אני לא רוצה לחזור לשם". זאת הייתה הפעם הראשונה שמייקל ראה את מדלוק עצוב. "מה קרה?" שאל מייקל, הניח את הגלשן שבידו על החוף והתיישב. כשמדל ראה שאחיו מניח את הגלשן ודוחה את הסיפוק של הגלישה בשביל לדבר איתו, מדל התחיל לספר לו הכל. הוא סיפר לו איך כבר שבועות אף אחד לא מוכן להיפגש איתו, כי כולם חושבים שהוא קלפטומן. איך שני החברים הכי טובים שלו, זואי וריפי, רבים על משהו שהם לא מוכנים לספר לו ולא יכולים להיות ביחד באותו מקום יותר מכמה דקות. אחרי שמדל סיים לספר הכל, מייקל קם והושיט למדל את הגלשן שלו. "קח" אמר מייקל והוסיף "רק להיום בזמן שאני מסדר לך חופש להיום, טוב?". "באמת?" שאל מדל בהתרגשות ולקח את הגלשן בחשש. "ואני לוקח את הגלשן שלך כשאני חוזר" אמר מייקל תוך כדי שהתרחק. "תודה" אמר מדל בחיוך ענקי ופנה לכיוון הים בדילוגים מגושמים מכובד הגלשן.

פרק 4 – הקלפטומן האמיתי
זואי חיכתה למייקל מחוץ למזכירות. זואי לא ידעה למה מייקל קרא לה, אבל קיוותה שאולי הוא יעזור לה לעודד את מדל, למרות שהיא לא הייתה בטוחה אם מדל כבר אזר אומץ וסיפר לו מה קורה. אם מדל לא היה מבקש ממנה לתת לה את הזמן שלו להגיד לו, היא כבר הייתה מספרת למייקל מזמן. תמיד הבוגרים יותר יכולים לעזור בדברים כאלה. ככה עזרו לזואי בעבר, גם עם החרם וגם עם הדבר השני.. זואי סיפרה ביום הלימודים הקודם את הסוד שלה לחבר היחיד שנשאר לה, מדל. זואי סיפרה לו שהשמועות שהפיצו עליו נכונות לגביה. מדל הודה בפניה שאם לא היו מתנהגים אליו ככה בגלל החשדות האלה, אולי הוא לא היה נשאר לשמוע את כל הסיפור, ואם היא לא הייתה מספרת לו את כל הסיפור, מדל אולי היה מתנהג בדיוק כמוהם. זואי סיפרה לו איך היא הייתה קלפטומנית כשהייתה קטנה, לפני המון שנים. היא סיפרה לו איך הייתה לוקחת דברים ומנסה להחזיר את כולם. זואי סיפרה גם על פעם שתפסו אותה גונבת ממתקים ונתנו לה לשמור את אחד מהם, שזה היה הרגע שבו זואי החליטה להחזיר דברים שהיא לקחה. למרות כל האתגרים, זואי נלחמה נגד הקלפטומניות. זואי חששה שמדל לא יאמין לה שהיא כבר לא לוקחת שום דבר, אבל מדל תמיד סמך על זואי והיה שם בשבילה. הוא גם אמר לה שעכשיו הוא מבין למה זואי לימדה אותו להשאיל כובעים ומשקפיים של אחרים ולמדוד אותם לכיף. למרות שזואי חשבה שהוא סמך עליה, מדל לא הגיע ללימודים. זואי חששה שאולי הוא לא באמת סומך עליה, או שאולי נמאס לו מההתנהגות של כולם. זואי ניסתה להסביר לאחרים שמדל לא קלפטומן, אבל הם לא האמינו לה. זואי לא ידעה איך לשכנע אותו להישאר במקום שלא מאמינים לו, למרות ששניהם אהבו ללמוד.

פרק 5 – לא כולם מבינים סרקזם
רפאל הגיע לחדר ההמתנה שמחוץ למזכירות וחיכה למייקל, שקבע להיפגש איתו מחוץ למזכירות. זואי ישבה באחד הכיסאות שם. רפאל הניח שהיא מחכה להיכנס גם למזכירות. "אתה צריך לספר לו את זה" אמרה זואי. 'שוב התחלנו' חשב רפאל. "זה לא משנה אם אני אגיד לו או לא" אמר רפאל. "ברור שכן!!" התעקשה זואי. "הנזק כבר נעשה" אמר רפאל. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהם ניהלו את השיחה הזאת. "חוץ מזה" הוסיף רפאל "אי-אפשר לדעת באמת אם זה בגלל השיחה ההיא". זואי הסתובבה עם הגב אל רפאל ושילבה ידיים. "עוד מישהו דיבר על זה שמדל אולי קלפטומן מתישהו?" שאלה זואי. רפאל נעמד על רגליו בכעס. "זאת לא אחותי" אמר רפאל בכעס. "יכול להיות שמישהו שמע שדיברתם ולא הבין" אמרה זואי בשקט. "יכול להיות" אמר רפאל והתיישב. "או שהאחים שלך לא מבינים ציניות" אמרה זואי והסתובבה אל רפאל. "סרקזם" תיקן רפאל. זואי חייכה. רפאל לא היה יכול שלא להשיב לה חיוך, אבל הוא נעלם רגע אחרי. "אני לא אוהבת שזה ככה" אמרה זואי. "גם אני" אמר רפאל. "אני מציעה שנעשה בירור" אמרה זואי בטון מעשי. רפאל יכל לראות את המחשבות מתחברות לה בראש. "זה עלול לפגוע במדל" אמר רפאל. "הוא לא הגיע היום ללימודים" אמרה זואי. "את חושבת שהוא ינשור מהלימודים בגלל זה?" רפאל שאל. "לא יודעת" ענתה זואי והוסיפה "אבל הוא לא פה היום". רפאל חשב רגע ושאל "למה את כאן?".

פרק 6 – הבירור הגדול
מייקל שמע את כל השיחה דרך המזכירות. ברגע שזואי ורפאל הבינו שהוא זה שהזמין את שניהם, מייקל יצא מהמזכירות והצטרף לשיחה. שלושתם קבעו לאסוף את כל התלמידים בהפסקה הבאה. בזמן שזואי ורפאל הלכו לשיעור, מייקל הלך לארגן בחצר כיסאות ודוכן נאומים מאולתר. בהפסקה, המון תלמידים באו לראות מה מתרחש בחצר. לאחר שכל התלמידים שהיו נוכחים באותו היום הגיעו, מייקל ניגש לבמה של הנואמים ואמר "הרבה אמרו שמדל קלפטומן". לאחר פאוזה דרמטית, מייקל הוסיף "הוא אח שלי". נראה שהרבה תלמידים מרגישים לא בנוח עם ההכרזה הזאת. "הבאתי את כולכם לכאן כדי לברר אם זה נכון" אמר מייקל. קהל התלמידים נראה מבולבל, כאילו חושב שזה מוזר שמייקל לא יודע אם זה נכון או לא. "כולכם מתבקשים לבוא לכאן ולמלא שאלון שהכנתי" מייקל הסביר. את השאלון מייקל הכין כשחיכה לזואי ורפאל במזכירות. "אלה שאלות קלות, כמו מאיפה שמעתי על זה ומתי ראיתי אותו בפעולה". לאחר פאוזה דרמטית נוספת, מייקל אמר "ובסוף – מה אתם חושבים שכדאי לעשות אם אתם צודקים" והוסיף אחרי עוד פאוזה דרמטית קצרה "ומה אם אתם טועים".

סיכום הסיפור – אחרית הדבר ודברי הסופר
מה שקרה אחרי, זה שאף אחד לא ראה את מדל גונב שום דבר, אז החליטו שהשמועה לא נכונה. העיפרון של אוליב נמצא בתחתית התיק שלה, לשם הוא נפל כשהיא הכניסה את המחברת. אוליב הודתה בטעות שלה עם העיפרון וסיפרה שהיא ניסתה להחזיר את הגלגל לאחור אחרי שהתברר שזאת הייתה טעות, אבל כבר השמועה רצה וכמעט עשו עליה חרם כי היא ניסתה לתמוך בקלפטומן, אז היא וויתרה על זה. עמנואל אמר שהוא סמך על המילה של רפאל, אבל לא חשב על זה שאוליב לא תמיד מבינה ציניות, כמו שהוא לא תמיד מבין ציניות. רפאל תיקן שקוראים לזה סרקזם. מדל התקבל חזרה לכולם, אבל הוא לא חזר לבלות עם כולם, כי הוא עדיין הרגיש פגוע מההתנהגות שלהם. מדל המשיך לבלות רק עם זואי ורפאל, שחזרו להיות חברים אחרי שהכל נפתר, ועם כל מי שהסכים להשאיל לו משהו. באותן ההזדמנויות שבהן השאיל דברים מחברים שלו, מדל היה מוכיח שהוא מחזיר את כל הדברים שהוא משאיל, כדי שלאף אחד מהם לא תהיה סיבה לפקפק בו שוב.

את השאלות מהשאלון של מייקל בפרק 6 אני משאיר פתוחות לכם. תכתבו בתגובות מה אתם חושבים שכדאי לעשות אם יש לכם חבר/ה קלפטומנ/ית או תענו על השאלות האחרות.

אל תעקבו אחרי אם אתם לא מגיבים למה שאני כותב בתוכן של היצירה.

מוקדש לכתב_אורח, אל_תעשו_חרם_על_עושי_חרם, אולי_גם_הם_קורבנות, אל_תעשו_חרם_בכלל
12
6
123


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
11/01/2022   18:03 5מעין8  6
סיפור מרגש, מעורר לבבות תודה על הסיפור המקסים
12/10/2021   21:07 מיקמקריפי  5
היי אנה יאמלכה [; עשיתי רמיזות על מה זה ברמה שמבינים שמדובר במשהו שקשור לגניבה עם אפשרות לחקור על המונח באינטרנט למי שירצו אז אני לא חושב שצריך להוסיף יותר מזה ומי שלא הבין יכתוב שהוא לא מבין
12/10/2021   15:50 אנההמלכה55  4
סיפור יפה מאוד! ממליצה לך לכתוב מה זה קלפטומן בהתחלה או בסוף :)
11/10/2021   20:29 ספורטזהאני  3
כל הכבוד
11/10/2021   19:02 מוקמיק992  2
מהמם ממש!!!!D:
11/10/2021   16:58 זואי4הבובה  1
סיפור מזניב!! אני אוהבת שכתבת גם את הצד השני שיתפתי בקהילה שלי את הסיפור שלך :)