קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
שומרת הערים האבודות 6 ניסוי
|
28/10/2021 |
אז הרבה מכם לא החליטו מה הם רוצים. אז אני נותנת לכם פרק ניסוי. זה פרק שלא עברתי ותיקנתי אותו, ותקראו ותחליטו מה אתם מעדיפים. יש פרקים טיפה יותר גרועים מזה למרות שאי אפשר ממש לכנות אותם "גרועים" בכל אופן, הנה הפרק, תקראו ותכתבו בתגובות שוב אם אתם מעדיפים את כל הספר עם שגיאות בכתיבה או שאני אעלה פרק פרק אבל שיהיה בלי שגיאות דיקדוקיות. אז בלי חפירות הנה הפרק:
פרק 17
אוויר קר עשה סופי רועדת כשחלפה בתוך מעטה עבה של לחות, וברגע שראשה היה צלול, היא שאבה נשימה רדודה. מגדלור לבן צר צץ היישר מתוך העננים, ניצב לבדו בכיס דומם של שמיים. ולמרות שסופי לא ראתה מים, אוזניה נוקצו ברוח הגלים הקלה שהטיפו בחוף. היא חיכתה לקרן אור שתבהב, אך המגדל נשאר חשוך, כאילו היה שריד מתקופה אחרת, שכבר נשכחה. "ברוך הבא לברומווייל," אמר טירגן, קולו השתתק כאשר לקח את ידה של סופי כדי לסייע לה לנווט באיזה פלטפורמה לפני שירד כמה מדרגות אל קרקע מוצקה. הערפל הלבן המסתחרר טיפס עד מותניה, הסתיר את כל השטח שנמצא מתחת לרגליה, וגשושי אווז חלפו את עורה של סופי כשהקבוצה שלהם נעה לעבר המגדלור. מזמזם עמוק ומלא נשמה כמעט כמו מנגינה נראה כאילו הקרין מהמבנה, אך סופי לא מצאה את המקור. "בן כמה המקום הזה?" היא לחשה. "קדומה," אמר לה טירגן. "הברבור השחור לא בנה את המגדל הזה. פשוט החזרנו אותו". "האם המגדלור עבד אי פעם?" שאל דקס. "מזמן. לאזור הזה יש היסטוריה מסובכת למדי. אבל אני לא אמור להיות זה שיספר לך את הסיפור הזה". "למי כדאי?" ביאנה שאלה. "האדם שנפגע". טירגן הוביל אותם לצד השני של המגדלור, שם הוצבה דלת כסף צרה באבנים. "בשביל מה אתם משתמשים במקום הזה?" שאל פיץ כאשר טירגן חשף לוח DNA מוסתר. "זה תמיד היה מקום להרהור," אמר לו טירגן. "פרויקט מונלארק למעשה נבנה כאן - למרות שרוב העבודה הגנטית בוצעה במתקן הים הימי שלנו. זה המחבוא שבו ריפאנו את היכולות שלך, למקרה שתהית", הוסיף עבור סופי, "שננטשה מאז, הודות לתקיפתו של הבלתי נראה. " "מדוע רק 'רוב' העבודה בוצעה שם?" שאל דקס. "כדי להבטיח ששני האלפים שתרמו את ה- DNA שלהם לפרויקט מעולם לא נפגשו. אנונימיות הייתה חיונית כדי להגן על זהותם". "אבל אתה יודע מי הם?" סופי נאלצה לשאול. "למעשה, מר פורקל שמר לגמרי על זהותו של אביך ואמו הגנטית לעצמו - אם כי המידע הזה לא אבד." "בגלל הגאדג'ט הזה שהוא נתן לי לפני שמת?" סופי ניחשה. "זה אומר שלא עברת את זה?" "זה לא נועד בשבילי. תראה למה בקרוב." הוא ליקק את לוח ה- DNA, והפעיל קליק חורק כשהדלת נפתחת. "אני חושש שהקבוצה שלנו חייבת להיפרד כרגע. ההנחיות של מר פורקל היו מפורשות שהסופי תובא לבד." "אתה באמת רוצה לעלות לשם לבד?" שאל קיף. "לא," הודתה סופי. "אבל ... זה מה שמר פורקל רצה." והיא הייתה חייבת לו כל כך הרבה. התקשר אלי באופן טלפתי, אם אתה צריך, פיץ שידר. אני אשמור את דעתי צלולה. היא חייכה אליו כמה שיותר חיוך. תודה. טירגן הציע לה את זרועו. "מוּכָן?" הוא לא היה בחור מסוג רגיש, כך שהמחווה הרגישה מעצבנת במיוחד כשהוא קירב אותה לצדו. "נתראה בקרוב," אמרה לחבריה לפני שדחף את הדלת וגרם לצירים לחרוק כשהדלת נעה לאט פנימה כדי לגלות .. "אוי טוב - עוד מדרגות," רטנה. קיף נחרה. "הישאר ערמומי, פוסטר. זה יעזור." היא גנבה מבט אחרון לחבריה ונתנה לטירגן להוביל אותה אל המגדלור. הדלת נלחצה מאחוריהם, ושקט המגדל היה כמעט מהמם. היא לא הבינה עד כמה הרוח רועשת - או הזמזום המוזר והנפשי - עד שהאבנים הכבדות אטמו את הרעש. "בסולם של אחד עד עשר," היא לחשה כשהזינו את גרם המדרגות של חולץ הפקקים, "כמה גרוע זה הולך להיות?" "בכנות, סופי, אין לי מושג איך אתה תגיב. אבל אני כאן בשביל כל מה שאתה צריך, בין אם זו כתף לבכות עליה או מישהו לצרוח עליו." אם היא לא הייתה מגיעה לפניקה לפני כן, המילים בהחלט דחפו אותה קרוב יותר לקצה. אבל היא התמקדה בספירת צעדיה, והגיעה לשלוש מאות ושמונים ושבע לפני שהגיעו לדלת נוספת בליה, הפעם מגולפת מעץ עשיר בצבע דובדבן. החדר העגול שמעבר היה קטן ומעוטר בכורסאות עלובות ושטיחים דהויים. אבל זה נתן לחדר תחושה חיה שכתפיה של סופי נרגעו. זה היה חדר שבו יכלה לדמיין אנשים לוגמים ספלי תה כשהם מביטים מהחלונות הענקיים המעוקלים אל הכחול הרגוע והאינסופי. אבל דאגותיה מיהרו לאחור כשהתקרה חרקה ברצף חבטות רכות. צעדים. היא הבחינה במדרגות הצרות החבולות בצללים באותו הרגע שבו הבינה שהצעדים צועדים אליו - והיא ניסתה להכין את עצמה למי שיורד במדרגות האלה. אם קיף צדק - אם טימקין האקס עומד להיכנס לחדר ולהכריז על עצמו כמנהיג שלה - היא תצטרך למצוא דרך להתמודד עם זה. אבל זה לא היה מי שהופיע. היא צרחה ומעדה לאחור, ניערה בראשה כל כך חזק שהרגישה כאילו המוח שלה נוגח בגולגולת שלה - כי הדמות הנפוחה והקמטים שעמדה מולה לא יכולה להיות שם. הוא לא יכול. ובכל זאת, מר פורקל חיייך חיוך עצבני כשנכנס בצעדים האחרונים לחדר ומילא את האוויר בסירחון הרגל המלוכלך. עיניו הכחולות הנוקבות נעולות בעיניה, מהבהבות עם תריסר רגשות בלתי קריאים בעודו ממלמל: "ילדים אתם תתקשו מאוד להבין זאת."
|
|
|
|
|
|
339
|
|
|
|
|
|
|
|
|
02/11/2023 16:47 |
פנפן11שירה |
12
|
אוי אני זוכרת את הפרק הזההה!!
אחד המותחיםםם
יואווו
אבל ההסבר פשוט ומוזר. |
|
|
|
|
|
05/11/2021 15:03 |
לוקליק23 |
11
|
|
אני מעלה את כל הספר עם השגיאות. אם לא נוח תכתבו בתגובות, ואני אשתדל לעבור על הכל ולתקן. היצירה הבאה זה כללללל הספררר (כולל הפרקים שכבר קראתם) ונסו לא להתעצבן מזה שבהקדמה קוראים לסופי סופיה... אבל רק בהקדמה! בכל השאר קוראים לה סופי! |
|
|
|
|
|
05/11/2021 12:50 |
יהונתן1114 |
10 |
|
הצעה: תפתחי קהילה של "השומרת" (בעצם קהילה שיתופית, ילדים יעלו עליה פרקים מותרגמים , כל אחד בסגנון הכתיבה והתרגום שלו, וכל פעם ילד ופרק אחר, ככה גם ]רקים יעלו יותר מהר, וגם נוכל להנות מסגנונות כתיבה שונים (: |
|
|
|
|
|
04/11/2021 16:08 |
פגישתחברות |
9
|
אממ לא באלי להיות נודניקיתתת
אבלללל
בסוף את עושה עם שגיאות או בלי?
ומתי הפרק הבא יעלה? |
|
|
|
|
|
31/10/2021 01:56 |
קשת5בענן6 |
8 |
|
לדעתי כדי שתוכלי בלי התרגום כי אני ממש אוהבת את הסדרה ואני ממש במתח לפרק הבא, זה ממש מדהים שאת משקיע כל כך הרבה מהזמן שלך לתרגם |
|
|
|
|
|
30/10/2021 19:16 |
ימיפל |
7 |
|
אני אוהבת גם ככה |
|
|
|
|
|
30/10/2021 19:05 |
שיר5033 |
6 |
|
תנקס! |
|
|
|
|
|
30/10/2021 19:03 |
שירהמיכל21 |
5 |
|
סיפור יפה. |
|
|
|
|
|
30/10/2021 18:21 |
לינדי278 |
4
|
|
וואלה קראתי את זה באנגלית ושכחתי מהסצנה הזאתXD |
|
|
|
|
|
29/10/2021 12:16 |
לוקליק23 |
3
|
|
לא הבנתי למה את מתכוונת. שתי הגרסאות מתורגמות:) |
|
|
|
|
|
29/10/2021 08:56 |
פגישתחברות |
2
|
התכוונתי ללא שגיאותתת
אין נעלם המוחXD |
|
|
|
|
|
28/10/2021 19:52 |
פגישתחברות |
1
|
אעאעאע ידעתייי
ידעתי שהם הולכים לגלות על התאום שלוו
אעאעאע אני גאונהה סתםXD
אממ אני חושבת שקל יותר לקרוא עם תרגום:) |
|
|
|
|
|
|
|
