|
לכתב אורח- המנקה הענייה
|
08/11/2021 |
המנקה הענייה:
פרק 1: הכירו את המשפחה
היה היה פעם איש זקן וחכם, ששמו היה מיקמשה. היו לו שתי ילדות יפות ומוכשרות, מיקשרה, ומיקרינת. מיקרינת התחתנה עם מיקמק יפה תואר בשם מיקמאיר, ונולדו להם שני בנים: מיקרוני ומיקדני. מיקדני ומיקרוני היו נאים, מצטיינים בלימודים, בעלי שיער ג'ינג'י ועייניים תכולות יפהפיות. רק דבר אחד הבדיל ביניהם: מיקדני היה טוב לב, נחמד, מתחשב ואכפתי. לעומתו, מיקרוני היה אנוכי וגועלי. הוא התייחס לכולם בחוסר כבוד. הסבא שלהם, מיקמשה, היה עשיר מאוד, וכשנפטר, הוריש לבנים את כל כספו, שווה בשווה, ועוד חלק כזה בדיוק הוריש לבתו, מיקרינת. מיקרינת חלתה במחלה קשה מאוד, ולכן לא יכלה לעשות... בערך כלום. הבנים ניקו את הבית, בישלו לעצמם, התלבשו לבד מגיל קטן, עשו הכל לבד ובקושי בילו עם אמם, כדי לא להידבק במחלה הנוראית. כמו שאמרתי, הם עשו הכל לבד, עד ש...
פרק 2: הכירו את המנקה
לילה. השם המלא שלה היה מיקלילה, אבל היא התעקשה שיקראו לה רק לילה, המילה "מיק" בכל שם הייתה מבלבלת אותה מאוד. הורייה השאירו אותה בבית יתומים בגיל קטן מאוד מסיבה לא ידועה. היא יצאה משם ללא כל פרוטה בגיל 20, והמשיכה בדרך לבדה. אבל כל מה שסיפרתי זה לא "בטוח", זה "כנראה"... רוצים לדעת את האמת? תקראו עד הסוף...
פרק 3: והסיפור האמיתי מתחיל
"כמו שאמרתי, הם עשו הכל לבד, עד ש"... עד שיום אחד, מיקרינת הזמינה לביתה אישה בת 20, בשם לילה. (למען האמת, מיקלילה, אבל... נו, אתם זוכרים). לילה בישלה לילדים, הלבישה אותם, ניקתה אחריהם, והם הוכירו לה תודה? אפשר להגדיר את זה כחצי חצי. כל יום לפני השינה, מיקדני היה נכנס לחדר של לילה ומודה לה על כל מה שעשתה באותו יום, אומר לה לילה טוב, והולך לחדרו, לישון. ביום, הוא היה פשוט שותק. מיקרוני היה מטרטר ומתיש את לילה, וכל מה שהוא ביקש, הוא עשתה גם למיקדני, כי הוא פשוט שתק ליד אחיו.
פרק 4: בוקר של אחים
"בוקר טוב"!
"היי".
"בואו, ילדים, סידרתי לכם מערכת להיום"!
'מסתכל על המערכת', "לילה, היום יום שני"!
"אופס, סליחה"... 'מסדרת את המערכת של הבנים מחדש', "זהו. מערכת ליום שני".
"אוי, התבלבלתי! היום כן יום ראשון! סידרת את זה נכון קודם! חה! כלומר, סליחה".
"סליחה". 'מסדרת מחדש את המערכת'
"אני לא רוצה ארוחת בוקר היום. אני לא רעב, אבל אפשר מיץ תפוזים"?
"בסדר". 'מכינה מיץ תפוזים ומביאה למיקרוני'
"נה... התחרטתי. אני רוצה לימונדה".
"טוב". 'מכינה לימונדה'
"טוב, זה סופי! מיץ תפוחים".
זה היה עובד בדיוק ככה כל בוקר. מיקרוני מציק ללילה, לילה עובדת קשה, ומיקדני שותק. אבל ביום שני, זה היה הקש ששבר את גב הגמל, ומיקדני עשה משהו, אבל הוא לא בדיוק חולל שינוי.
פרק 5:
הבנים לא למדו באותו בית ספר. בית ספר "נוריות" של מיקדני היה במרחק עשרים צעדים מהבית, והוא תמיד הלך לשם לבד. בית הספר "קורסו" של מיקדני היה בצד השני של העיר, והוא היה צריך הסעה. תחנת ההסעה של מיקרוני הייתה ממש ליד הבית, שני מטר משם. באותו היום, המיקמק החליט לעשות מתיחה נוראית ללילה. "לילה", אמר מיקרוני, "הרגע קיבלתי הודעה. היום יש שינוי בתחנות ההסעה, וצריך לצאת מוקדם כדי להגיע לאמצע העיר לתחנה החדשה. זה יהיה רק היום, לא משהו בשגרה". "טוב", אמרה לילה, "למה שפשוט לא אסיע אותך היום לבית הספר וייגמר הסיפור הגדול? הרי אמרת שזה לא קבוע". "אבל לילה", צעק מיקרוני, "כבר שילמנו 1500 מטבעות מיקמק על ההסעה, וכל יום שאני לא אסע בו בשנה, יתבזבזו לנו 4.93421052631 מטבעות מיקמק בדיוק! (הוא היה נורא טוב בחשבון. נ"ב: אני ברצינות חישבתי את זה!) את לא רוצה שהמשפחה שלי תאבד כסף, נכון"? "לא, אני לא רוצה", אמרה לילה כמעט בבכי. היא לא זכרה מתי בפעם האחרונה ראתה בחייה מטבע מיקמק אחד... היא כל כך חיקתה למשכורת של החודש הבא ממיקרינת, אוליי זה יספיק לה לבית בשכירות, סוודר חמים חדש או אפילו להליכה למסעדה פעם אחת. "בוא ניסע", אמרה. הם נסעו חצי שעה, וראשה של לילה הסתחרר וכאב. 'זה לטובת המשפחה', חשבה לעצמה, 'זה רק לטובת המשפחה'. כשהגיעו למקום, שאלה: "מיקרוני, חמודי, נו? איפה האוטובוס שלך"? מיקרוני הוציא את הטלפון שלו, נכנס לוואצאפ לקבוצה "ה' - 4 המושלמת", ונתן את הטלפון ללילה. היא קראה מה היה כתוב בהודעות האחרונות בקבוצה זו.
אני: תלמידים יקרים, היום ההסעות יתחילו מתחנת "המשחררים" במרכז העיר. נא להגיע לשם מוקדם ככל האפשר. זהו מקרה חד פעמי.
מקס: אתה צוחק, נכון?
זואי: זאת בדיחה, מיקרוני?
ג'ימבו: אין מצב, מיקרוני, זאת בטוח בדיחה שלך.
אני: כן, כן זו כן!
מקס: חחח
זואי: חה חה חה
ג'ימבו: הה הה הה
"אופס, סליחה", אמר מיקרוני, וחיוך מרושע על פניו.
פרק 6: וויכוח סוער
בסוף לילה הסיעה בעצמה את מיקרוני לבית הספר, וההסעה החזירה אותו הביתה, כרגיל. הוא נתן לזה תירוץ "קמתי מאוחר ולכן לא הייתי במיניבוס בבוקר".
כשחזר מיקרוני סיפר לאחיו את המתיחה בפרטי פרטים. "זה ממש לא היה יפה"! צעק מיקדני. "לילה עובדת קשה, מלבישה אותנו, מכינה לנו אוכל, מאכילה אותנו, מנקה אחרינו, שוטפת אחרינו, מסדרת אחרינו, עושה בשבילנו כל דבר שבעולם, כי טכנית, אין לנו אמא, ואתה רק גורם לה לכעוס ולהיות עצובה!!! תתבייש לך"!!! מיקדני מעולם לא כעס כל כך. הוא אף פעם לא צעק על אח שלו, והוא אף פעם לא צעק בכלל. אבל הפעם, מיקרוני באמת הגזים. "מה אכפת לי ממנה"? הוא אמר. "בסך הכל אישה ענייה שחיה בבית יתומים ואין לנו מושג מה ומי היא בכלל, היא כמו הבובה שלי, עושה כל מה שאני אומר לה! טיפשה, בסך הכל"!
"זה לא נכון! היא עושה כל מה שאתה אומר כי היא אוהבת אותך, מיקרוני, והיא רוצה לעזור לך! אתה רק שולט ומתעלל בה"!
"מה אתה מבין בי, חתיכת... אהה! אתה מעצבן אותי כל כך"!
שניהם הלכו לחדרים. שניהם לא נרדמו. מיקדני בכה ומיקרוני צעק וכעס. בגללם גם לילה לא יכלה לישון.
פרק 7: שרשרת אוצרות
למחרת בבוקר כל אחד מהאחים התעורר. כל אחד סידר את המיטה, ותנחשו מה הם מצאו? שק כבד של מטבעות מיקמק מתחת לכרית. הם לא הראו את זה אחד לשני. מיקדני נתן את כל הכסף ללילה, ומיקרוני? כשמיקדני חזר מבית הספר, הוא ראה את מיקרוני יושב מתפנק מול הטלוויזיה ומכסח זומבים במשחק ווידאו חדש. "מאיפה לקחת את הכסף לקנות את זה? זה "מגנמייט 2000" הכי חדיש! זה עולה לפחות מיליון מטבעות מיקמק"! "אל תתערב, זה לא עניינך", צעק עליו מיקרוני. למחרת, מיקדני קם, הכניס את רגליו את נעלי הבית הרכות והנעימות שלו, אלא שהן בכלל לא היו רכות ונעימות! הן היו קרות ומרשרשות. הוא הוציא מהן את רגליו, וגילה שם עוד מטבעות מיקמק, שאותם הוא נתן ללילה. למיקרוני קרה כמעט אותו דבר, אלא שנעלי הבית שלו זזו והיו דביקות, והוא גילה בתוכן... "איכס! איכס! עופו ממני, תיקנים"! הוא צעק.
פרק 8: פיית טוב הלב
למחרת בערב, ראה מיקדני ילדה קטנה בשמלה וורודה וכנפיים נוצצות מרחפת ליד חלון חדרו ודופקת עליו. הוא פתח את החלון והילדה עפה פנימה. "שלום", היא אמרה בקול מתוק. "אני פיית טוב הלב. מאחר שאתה התייחסת יפה מאוד ללילה, השרתי עלייך ברכה. כל יום מתחת לכרית שלך יחכה לך שק גדול עם מלאאא מטבעות מיקמק. את אח שלך קיללתי על כל המעשים הרעים שעשה ללילה, ומתחת לכרית שלו, יחכו לו כל יום חרקים ויצורים מגעילים נוספים. ברכה עלייך, מיקדני". היא פנתה לכיוון הדלת והזילה דמעה. "קללה עלייך, מיקרוני". היא הפכה לאישה בלונדינית יפה. "איך את מכירה כל כך טוב את לילה"? שאל מיק דני. "אני אמא שלה", אמרה האישה. דני קם. 'כל הזמן הזה הייתי במיטה'! חשב. 'זה בטוח חלום! זה פשוט משוגע! אין כזה דבר פיות, אמא של לילה לא פיה, קללות וברכות קסומות לא אמיתיות, ואין לי שום דבר מתחת לכרית'. הוא הסתכל מתחת לכרית שלו, ותנחשו מה הוא מצא שם?
פרק 9: סוף דבר
הכל קרה בדיוק כמו שהפיה אמרה, לילה נהייתה עשירה ומאושרת, כולם היו שמחים (מלבד מיקרוני, כמובן), אבל איך זה יכול להיות שאמא של לילה היא פיה? האם היא חלום, או מציאות? זאת תישאר תעלומה, אבל רק לעת עתה... |
|
