קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
חטיבה פרק 2
|
26/01/2022 |
עמדתי מול הארון, מתלבטת מה ללבוש, רציתי להפציץ, לבוא מושלמת, אבל אין לי אומץ. מה אם מישהו לא יאהב?! מה אם יגידו משהו?! לא, אמן לי אומץ, לקחתי חולצת טי שירט אדומה וגינס.
שמאלה. ימינה. ישר. ימינה. לא. בעצם זה ישר ימינה שמאלה ישר. לא לא לא! חזרתי אחורה והבטתי בתסכול בצומת. הסתכלתי בשעון. 7:50 אין לי זמן!!! רצתי, ימינה ישר שמאלה ימינה, בלי להסתכל לצדדים, העיקר להגיע כבר. אבל לא, טעיתי. עמדתי מול וילה ענקית מעוצבת ויפיפיה. באתי לחזור אחורה, אבל שמעתי דלת נטרקת, נערה שגדולה ממני בערך בשנתיים (ונראתה מאוד מוכרת) יצאה מהוילה, באתי לשאול אותה אם היא יודעת איך מגיעים לחטיבת הבינים שרון, אבל אז שמתי לב שהיא מסתכלת עלי במבט בוחן
" את לא מהזינוקיות החדשות?" שאלה אותי , ובמבטה ראיתי תמיהה וקצת... גועל, רגע מה? גועל?! אני יודעת שכולם שונאים זינוקים
אבל גועל?!
פתאום קלטתי
זה היכה בי
זאת האחותת של דורין!
זה הסביר את הגועל ואת המבט הבוחן.
הייתי מבולבלת, אבל דבר אחד היה ברור לי, לא מצאתי חן בעיני דורין.
בלב תהיתי איפה דורין, אולי היא והילה קבעו ללכת ביחד? והנערה, אחותה של דורין, " דורין בבית , חולה, למקרה ששאלת"
"אומיגאד!!!" אמרתי בקול גבוה וסנובי שלא היה אופיני לי בכלל " אני כאילו, מאחרת לחטיבה כאילו" ורצתי משם. איזה מוזרה ומזויפת יצאתי, אני כל כך מנסה להיות קולית אבל תמיד יוצאת לוזרית.
הגעתי לכיתה, המורה הסתכלה עלי במבט בוחן ואמרה לי לגשת אליה בהפסקה. צנחתי על הכיסא שלי, הילה הסתכלה עלי ברחמים ושלחה לי חיוך מעודד, " הי את בסדר? היא שאלה " כן ברור" עניתי " פשוט עבר עלי בוקר מהגיהנום" והתחלנו לדבר.
חחחחריקקק, הדלת נפתחה, ובפתח עמדה לא אחרת מאשר... דורין כןכן! דורין הזאת! זאת שהיתה אמורה להיות בבית חולה עמדה עכשיו בפתח הכיתה ונעצה בי מבט. הפסקתי מיד לדבר עם הילה. דורין ריחפה למקום ואמרה להילה "אומיגאד אני מרגישה נורא, אבל אין מצב שהייתי משאירה אותך פה עם..." דורין גילגלה עינים ולחשה "זאתי". הבנתי שהם מתכוונות אלי, הילה מייד קטעה את דורין " ששש מה את מגלה?! אל תספרי לאף אחד על מה שסיפרנו אתמול!" .
צלצול. נשמתי לרווחה. הגיע סוף היום.
כולן מתנפלות על היציאה ורק דורין מתעכבת. הילה עומדת בפתח ונראית לחוצה " הילה מאמי, נראה לי אני אשאר פה לקחת כדור, אל תחכי לי" אומרת דורין והילה מסתכלת עלי, על דורין, חושבת שנייה, ומסתלקת. מיהרתי בעיקבותיה אך שמעתי קול " רננה חיימי" דורין אמרה לי במתיקות" את יכולה לבוא שנייה?" קראה לי, ואני, כמובן שצייתי. " את לא מתקרבת להילה שמעת אותי?!!!" צעקה עלי דורין " אה כן? מה כבר תעשי לי" פלטתי ותהיתי מאיפה היה לי האומץ להגיד לה את זה, אבל אמרתי, וחבל שאמרתי! לדורין נתנץ מבט מרושע בעינים והייתי צריכה להזכיר לעצמי שהיא ילדה ולא שטן.
|
|
|
|
|
|
50
|
|
|
|
|
|
|
|
|
30/01/2022 16:16 |
גילי12521 |
5
|
יאייי פרק 2!!
הולכת לקרוא..
-------
יואוו אני חולהה על הסיפורר הזהה! ^^
מחכהה לפרק 3!! תעלי אותו מהררר! P: |
|
|
|
|
|
28/01/2022 13:56 |
איתן4568 |
4 |
|
ואוו תלמדי אותייייייייי, וזה רק אותו שם מוקמוק |
|
|
|
|
|
27/01/2022 19:15 |
איתן4568 |
3 |
|
אומיגאד איזה סיפור יפיפה!!! ומוקמיק זה רק אותו שם כי הם בחטיבה! דא! |
|
|
|
|
|
27/01/2022 15:28 |
מוקמיק992 |
2
|
היי,
הסיפור קצת מזכיר את "חטיבה" של מילקייM. |
|
|
|
|
|
26/01/2022 18:52 |
פאני1000 |
1
|
|
ואוו, מושלםם! |
|
|
|
|
|
|
|
