קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
הודעה+וואנשוט
|
27/01/2022 |
הערה: יכול להיות שזה יישלח פעמים. אם זה יקרה, תתעלמו. טעות.
שלום לכולם!
וואו. אני לא יודעת מאיפה להתחיל.
אז לפני... אני לא יודעת כמה זמן.... שלוש שנים? גיליתי על מיקמק. על העולם הנפלא הזה, שאפשר להגיד שגדלתי עליו.
אחרי שנה בה שיחקתי במיקמק, התחלתי להיכנס לעניינים של "הקהילה" וכל זה.
העליתי לכאן דברים שאני יכולה להגדיר כמביכים, אבל הם היו שלבים בדרך להתפתחות שלי. בעיקר בכתיבה.
כשהתחלתי להיות פעילה בקהילה הייתי בת... תשע אולי? או לקראת עשר? אני לא יודעת.
אני לא מתכוונת לחפור לכם יותר מדי, אני רק אגיד תודה רבה לכל הילדים על התקופה המדהימה שהייתה לי פה. תודה בעיקר על שסבלתם את הנוביות ואת חוסר המודעות שלי לעצמי ולסביבה.
אם זה לא היה ברור עד עכשיו, אז כן, אני פורשת ממיקמק.
למה?
אולי בגלל כל השינויים שהאתר עבר, אולי כי נמאס לי ממנו, אולי כי זה פשוט לא מה שהיה.
אבל יהיה מה שיהיה, אני פורשת בעיקר כי... טוב.. ככה, ואני רוצה לציין רק שאני מעריכה את כולכם.
כל. מי. שקורא את זה.
אתם מדהימים!
בשביל סוג של סיכום, אני רוצה לשתף אתכם בוואנשוט (קטע כתיבה קצר) שכתבתי לאחרונה(:
הכיתה רועשת, מלאה בדיבורים, בקולות צחוק.
אין אחד שמקשיב לדברי המורה, כולם משרבטים על מחברת, קוראים, מדברים או מסמסים בפלאפון.
המורה מעירה לכולם, כל אחד בשמו.
ורק אותה היא שוכחת.
הנערה השקטה שיושבת מאחור, עיניה נעוצות בדפי הספר, והיא מתאמצת להתרכז בו.
אבל היא לא מצליחה. בסתר ליבה, היא מקווה שהמורה תעיר גם לה.
זו הנערה שאף אחד לא רואה. הנערה שרק רוצה שיסתכלו עליה, שישימו לב.
אבל לא מסתכלים עליה. היא כלום.
המורה מעירה לעוד אחד שקורא ספר. עיניה מחליקות מעבר לנערה, כאילו אין שם יותר מכיסא ריק.
והנערה ממצמצת פנימה את הדמעות, כשהספר מסתיר את המאבק שמתחולל בתוכה.
היא בוכה בתוך ראשה, בלי קול.
הבדידות כבר לא קוסמת לה כבעבר.
היא ניתקה את עצמה מהחברה, נטמעה בין הקירות, ועכשיו היא רק רוצה לצאת.
היא מעמידה פנים שהיא אדישה. אבל היא לא.
הם רואים את הכריכה של הספר מאחוריו היא מסתתרת, אבל הם לעולם לא יראו את הסיפור שמעבר.
היא רק רוצה לא להיות לבד.
יש בה יותר ממה שחושבים, והיא רוצה הזדמנות להוכיח את זה.
נמאס לה להסתתר מאחורי הקלעים. נמאס לה לתת עזרה שאף אחד לא רואה. נמאס לה להיות בלתי מוערכת. נמאס לה לפחד מכך שיחשבו שהיא רודפת תשומת לב.
אבל תשומת הלב הזו מגיעה לה.
כשהפעמון מצלצל הכיתה מתרוקנת בהדרגה, ורק הנערה השקטה נשארת שם. פניה כמו מסיכה של אדישות מתוכננת בקפידה, והיא יושבת שם, מתחננת בלי קול להזדמנות נוספת. מחכה.
|
|
|
|
|
|
68
|
|
|
|
|
|
|
|
|
29/08/2022 16:44 |
אמלי45639 |
9
|
|
הו, הממ, בעצם לא אמרתי את זה, אז תודה לכולם!(: אני מעריכה אתכם✨ |
|
|
|
|
|
16/08/2022 22:24 |
5טופי15 |
8 |
|
בהצלחה בהשך הדרך ❤️❤️ |
|
|
|
|
|
17/04/2022 16:55 |
אסוגרלי |
7
|
וואו.
כל כך חבל לי שפרשת.
אני רק רוצה שתדעי שאת כותבת מהמם!
את באמת מדהימה, את יודעת להחמיא על כל דבר.
בהערכה
אסוגרלי |
|
|
|
|
|
07/04/2022 10:37 |
לבור5 |
6 |
היי!
אני יודע שהרבה זמן לא דיברנו.. וחבל לי על זה.
אבל אולי אם תראי את ההודעה נוכל לשוחח קצת.
אני רוצה להגיד לך משהו חשוב, ואני גם רוצה להציע לך משהו.
אשמח אם תעני לי פה בתגובות שכן, ונוכל להיפגש במיקמק.
מקווה שתראי למרות הפרישה.
אני אשאיר לך אותה ההודעה באתר.
ביי :) |
|
|
|
|
|
14/02/2022 15:26 |
שלג22222 |
5
|
אני לא מאמינה שאני רק עכשיו מגיבה לך...
ואני לא מאמינה שאת פורשת, הסיפורים שלך כל כך יפים
אני ממש מקווה שמתישהו תחזרי, ממש מקווה
אבל אל תדאגי כי אני לא אשכח אותך...
בהצלחה בהמשיך הדרך! |
|
|
|
|
|
29/01/2022 10:25 |
לוקליק23 |
4
|
|
אני ממש מקווה שתחזרי, הקהילה שלך זאת אחת האהובות שלך, למרות שאני לא מגיבה הרבה. |
|
|
|
|
|
28/01/2022 16:00 |
גיסטיק |
3
|
אמלי...
בבקשה אל תפרשי! את ממש חשובה לי! אני אעשה הכל כדי שתחזרי!!!! אני אפילו אחזור בעצמי!
והסיפר- וואו וואו וואו. קשה שלא להזדהות 3> |
|
|
|
|
|
27/01/2022 21:29 |
לוקליק23 |
2
|
|
אני ממש מקווה שתחזרי❤️ |
|
|
|
|
|
27/01/2022 14:14 |
מילקייM |
1 |
יואו רק עכשיו אני קולטת שהעלת את זה היום...
אני לא אמנע ממך לפרוש אבל שתדעי שאני אוהבת את הקהילה שלך:) |
|
|
|
|
|
|
|
