קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
פרק שני לסיפור, תהנו!
|
20/06/2022 |
פרק 2: מימד הפלאות
שטח ענק של אדמה נפרש לפני עם חיות, עצים, ואגמים. מה שבאמת היה מדהים שהיה בו גם שמיים, וציפורים בהם. רק עכשיו קלטתי שכל זה לא יכול להיות, אולי אני הוזה. עצמתי את עיניי, ופקחתי אותן, אבל הכל נשאר כמו שהיה. הסתובבתי לעבר סמי, וראיתי באימה שיש לו קעקועים חומים סביב עיניו וידו הימנית, קלטתי שפי פעור ומיהרתי לסגור אותו, בקושי רב. אביו של סמי שרק שריקה ארוכה. לאחר כמה רגעים ניגש אליו כלב גדול ובפיו מזוודה קטנה. הוא נטל את המזוודה והוציא מתוכה תחבושות ומשחות. ופנה לדבר איתי "אני יודע שאתה המום, והכל, אבל אתה יכול לעזור לחבוש את הזאבה?" לא הבנתי הוא ידע שזאת זאבה בלי שבדק. "אני מוכן בתנאי שאחרי זה תסביר לי הכל" השבתי לו. "אני מבטיח" והוא זז הצידה לפנות לי מקום והוא התחיל לשים כמה משחות למיניהם על פצעיה של הזאבה, ואני כרכתי סביב המשחה תחבושות. פניתי אל אבא של סמי בציפייה להסבר, הוא נאנח והתחיל להסביר: "ישנם שני מימדים: המימד שלכם ומימד הפלאות, המימד שלנו. הרגע עברת למקום ביניים שהוא בין שני המימדים. המימד שלכם נטול קסם, ובמימד שלנו כולם קסומים. למימד שלנו יכול להיכנס רק מישהו קסום, ולך אין קסם, ואין לי שמץ מושג איך הצלחות להיכנס לפה. ויש בממד שלנו ארבע ממלכות, הזאבה הזאתי היא מהמימד שלנו מממלכת האלפים, הזאבים האלה נדירים בטירוף גם בתוך ממלכת החיות, אני לא יודע איך היא עברה, בעיקרון אפשר לזמן אותם אבל רק מישהו עם קסם חזק מאוד יכול לזמן אותם. אני מאוד מקווה שהזאבה תשרוד, אבל אין לה בקושי סיכוי לחיות." בקושי עיכלתי מה הוא אמר, והרגשתי משהו רטוב נוזל על לחיי. כל מה שרציתי שהזאבה לא תמות. רכנתי ליד הזאבה והתחלתי להזיל דמעות ביפחות רמות. לא הבנתי מה קורה לי, ולמה אני מרגיש כל כך עצוב, כמעט אף פעם לא בכיתי. אבל עכשיו הדמעות זלגו ממני בשטף, דמעה אחת יצאה מעיני ועשתה את דרכה עד שהגיעה לקצה סנטרי, הדמעה צנחה הישר לתוך עינה של הזאבה. לפתע בבת אחת הזאבה פקחה את עיניה בבת אחת וייללה בקול. נרתעתי לאחור, ופתאום יצא ממני צחוק של אושר. ניגבתי את עיני, וליטפתי את ראשה של הזאבה בחיבה. הזאבה ניסתה לקום על רגליה, והצליחה על הניסיון הראשון! היא קפצה עלי וליקקה את פניי בעקשנות. לא האמנתי למראה עיניי: כל הפצעים והתחבושות שהיו על הזאבה נעלמו כלא היו ופרוותה נצצה באור. הפעם היה תורם של סמי ואביו להיות המומים. הם בהו בי בתדהמה גלויה, האמת שגם אני לא בדיוק הבנתי מה קרה פה. ולפתע נזכרתי באימי שמחכה לי בבית! שאלתי אותם מה השעה. אבל הם המשיכו לעמוד כמו פסלים, והמשיכו לבהות בי. ואז הבנתי שהם באמת הפכו לפסלים ושהם בוהים במשהו שנמצא מאחורי. הסתובבתי לראות במה הם בוהים וכמעט התעלפתי.
|
|
|
|
|
|
34
|
|
|
|
|
|
|
|
|
01/07/2022 14:21 |
לוקליק23 |
2
|
וואו. פשוט וואו.
שוב הצלחת לגרום לי לקרוא את הפרק הבא.
יש לך המון כישרון :) |
|
|
|
|
|
24/06/2022 14:28 |
יובלדיין44 |
1 |
ממש ממש מותח , אקשן ומלא הנאה ,
אני מטורפת על הסיפור הזה ,
יובל ❤️❤️
** אשמח לעוקב ולייק בקהילתי וברור שאני שמתי!
יובל❤️ שוב.... |
|
|
|
|
|
|
|
