|
סיפור לכתב אורח
|
02/08/2022 |
"פעם אחת לפני הרבה שנים.."
-אמא!!!!!!!!!!
- מה קרה?
- מה זה הסיפור הזה? אני לא תינוק שקוראים לו סיפור לילדים קטנים! אני בן שש!
ליבי הביטה בבנה הקטן, דן, הניצב על מיטתו בפנים עקשות. מה היא כבר תספר לו? היא בעצמה לובשת כבר פיגמה ומתחננת ללכת לישון.
-טוב, אני אספר לך סיפור.
דן התכסה בשמיכה וציפה לסיפור של אימו.
- טוב, אז הכל התחיל כש...
- הבטנו בלוח שהיה תלוי ליד כיתות ח, בחטיבה. היה תלוי שם דף בו כתובים הציונים במבחן המסכם לתעודה וחילוקי הקבצות מחדש. בראש הרשימה התנוסס שמה של מלי בל. ומתחתיו... של ליבי גן.
- מי זאת מלי? ליבי מנסה לחשוב, כשלפתע היא נתקעת במשהו. או יותר נכון במישהי.
סליחה! אמרה אותה אחת. איך קוראים לך. ליבי בקושי התאוששה מהמכה ועברה דקה ארוכה עד שקלטה שהיא מדברת אליה. היא הרימה את ראשה וראתה ילדה, עם שיער ארוך חום, עיניים ירוקות וחיוך גדול.
- אממ אה ליבי. היא ענתה.
- ולי קוראים מלי. היא צחקה.
- רגע, את מלי? ליבי הסתכלה עליה במבט ענקי.
- כן. ואת ליבי, מתחתיי ברשימה.
ליבי ומלי הפכו לחברות טובות כש גמרו את הלימודים, מלי נאלצה לטוס מצרפת, בה מלי וליבי נולדו וגדלו, למקסיקו. והיא, ליבי, נאלצה טוס לישראל. כל אחת התחתנה שם, כשהן נפגשו רק בחתונה.
"וזהו דן. לא ראיתי אותה מאז."
ורק מלי ידעה, שהיא קצת טועה בסיפור...
אם תם רוצים המשך, תכתבו בתגובות:)
אני אשמח להמלצות והקדשות :)
הסיפור לא אמיתי. ולא העתקתי אותו. אם פגעתי במישהו דרך הסיפור, אני מבקשת סליחה.
|
|
