קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
סיפור לכתב אורח- ג'ונג'י
|
07/08/2022 |
היי מיקמקים יקרים, מה קורה?
כתבתי סיפור לכתב אורח ;)
אני מקווה מאוד שתהנו!! קריאה מהנה(:
פרק 1- איך הכל התחיל
שמי גאיה לוי, ומאז שאני זוכרת את עצמי, אני אוהבת חיות.
יום אחד, כשחזרתי מביקור אצל סבתא זהבה, ראיתי ברחוב גור חתולים כל כך קטן, והוא היה נטוש.
ישר רציתי לאמץ אותו, אך מיד נזכרתי שאבא שלי אלרגי לחתולים. כל פעם שהוא נחשף לחתול, הוא מתחיל להתעטש, ואם החשיפה מתמשכת ליותר מ10 דקות זה מתחיל להיות ממש מסוכן. החלטתי שאני לא עומדת לוותר על החתול הזה ושאני מוצאת לו משפחה!
פרק 2- נסיון לערב את שני
התקשרתי לשני, החברה הכי טובה שלי, וסיפרתי לה על המקרה. לא היה לי נעים לשאול אותה ישר בלי שהיא תבין כמה קשה לחתול אם היא מעוניינת לאמץ אותו, אז קודם הסברתי לה כמה החתול מסכן. פתחתי את הטלפון
וחייגתי למספר של שני. "שני?" אמרתי בחשש.
"כן גאיה?" היא ענתה.
"אני בדיוק בדרך חזרה הביתה מביתה של סבתא שלי" אמרתי.
שני לא הבינה למה התקשרתי. "אוקיי ו..?" שאלה שני.
לא ידעתי איך להתחיל לספר על החתול, אז עניתי: "ועכשיו אני במרחק של כמה מטרים מהבית שלי.."
"ו..." אמרה שני בחוסר סבלנות
"איפה שיש את הגדר הירוקה" עניתי.
"נו גאיה תגיעי כבר לפואנטה!" צעקה שני.
פרק 3- סיפרתי לשני
הבנתי שעוד מעט שני תנתק לי את הטלפון, אז הגעתי לפואנטה.
"אוקיי, יש כאן גור חתולים ממש קטן, והוא נטוש... אני ממש לא רוצה להשאיר אותו ככה לבד ולעלות הביתה כי הוא נראה ממש מסכן.. לא ידעתי מה לעשות אז מאינסטינקט ראשוני התקשרתי אלייך, לחברה הכי טובה שלי. החתול הזה כל כך מסכן!! הוא כזה קטן, וחמוד, והוא ג'ינג'י כמוך! בזכות חוג החיות שלי אני יכולה להבחין שהוא בן שבועיים. תחשבי שני, גור חתולים קטן ונטוש ברחוב הראשי של העיר! בלי אוכל, בלי כלום!" שמחתי שהצלחתי לתאר אותו כמה שיותר מעורר רחמים.
פרק 4- קוראים לו ג'ונג'י
"וואו, הוא באמת נשמע מסכן! אל תזוזי, אסור להשאיר אותו לבד" הכריזה שני.
"נכון! אני אוהבת את החתול, את אוהבת אותו?" אמרתי לשני תוך כדי רמיזה שאבקש ממנה לעזור לו..
"ברור, ואני יותר ממך!!!" ענתה שני.
"לא!!!! אני יותר!!!" הכרזתי.
"אני! אני אעשה הכל בשבילו!" אמרה שני.
שמחתי ממש שהיא אמרה את זה. השאלה היא, אם היא באמת תעשה הכל בשבילו..
"ג'ונג'י החתול הכי חמוד!" אמרה שני.
"ג'ונג'י?" שאלתי בתדהמה.
"נו.. הוא ג'ינג'י, אז מתאים לו ג'ונג'י" קבעה שני.
פרק 5- שני תהיה הבעלים?
"אוקיי.. תראי, אני ממש רוצה לאמץ אותו.. אבל את יודעת, אבא שלי והאלרגיה שלו... אז חשבתי.... אם את כל כך אוהבת אותו ואפילו המצאת לו שם, אולי תסכימי לאמץ אותו?" שאלתי ונשכתי את שפתיי.
"נו באמת גאיה, נראה לך שעד היום לא חשבתי לעצמי לאמץ חתול, ועוד ג'ינג'י? לאמא שלי יש פוביה מחתולים.." שני אמרה באנחה גדולה.
שני ואני צעקנו ביחד: "אויש! מה נעשה?!"
שקט. אף אחת לא מדברת.
פרק 6- רעיון חדש
לאחר כמה דקות, עלה לי רעיון. "בואי נתלה מודעות בשכונה, במודעות נרשום: "כל מי שמעוניין לאמץ גור חתולים אדמוני חמוד וקטן, בן שבועיים בערך, יכול לפנות ל*******052"
"זה אכן רעיון טוב, אבל מי בנתיים יחזיק אותו כשנתלה את המודעות?" היססה שני. "חכי רגע גאיה, אני באה". הוסיפה שני וניתקה את הטלפון. בנתיים, התחברתי לג'ונג'י עוד קצת. נזכרתי שעדיף לא ללטף אותו עד שיהיה מחוסן.
כעבור כמה דקות הגיעה שני. "הבאתי דפים וצבעים, כדי שנוכל להכין את המודעות!" אמרה שני.
"מעולה!" עניתי.
פרק 7- לתכנן את הכל
כעבור כמה דקות, סיימנו להכין את המודעות. "אני מניחה שנצטרך להשאיר אותו לבד בנתיים... יהיה קשה לסחוב אותו כשאנחנו מסתובבות בכל השכונה לתלות מודעות" שני אמרה בקול עצוב ומבואס. "בואי נקפוץ לחנות של שמעון, בטוח נמצא שם מיטה לחתול. ואוכל לחתולים. נשאיר אותו כאן ליד הגדר במיטה ללילה הזה ונבוא מחר בבוקר לפני בית הספר לראות מה איתו. נתלה מודעות מחוץ לבית הספר, זה יכול לעזור" אמרתי. "רעיון מעולה!" אמרה שני. "בואי נלך לחנות של שמעון לפני שנתלה את המודעות" היא הוסיפה.
פרק 8- התכנונים הפכו למעשים
יצאנו מהחנות של שמעון בידיים מלאות, אך בזבזנו את כל דמי הכיס שלנו, בכל מקרה אני חושבת שזה היה שווה את זה. אחר כך תלינו את המודעות בכל רחבי השכונה. למחרת בבוקר, ראינו שהכל בסדר עם ג'ונג'י. הוא שכב על המיטה שקנינו לו. שמחנו מאוד!!! נשאר לו עוד אוכל ממה שקנינו לו, איזה מזל, נגמרו לנו דמי הכיס.
פרק 9- אכזבה
כעבור שבוע.... אף אחד לא התקשר לגבי המודעות! "ג'ונג'י כבר בן שלושה שבועות והוא עדיין לבד!" אמרתי ביגון רב. "התקשרתי כבר לכל המשפחה שלי, אמרנו לכל בית הספר ואפילו למורות אם הן מעוניינות, וכלום לא עבד!!" הוספתי.
"אנחנו צריכות לחשוב על פיתרון יצירתי יותר, משהו מיוחד" אמרה שני.
פרק 10- אסור לוותר על ג'ונג'י
עבר יום, ועוד יום, ועד שאחת מאיתנו חשבה על פיתרון לג'ונג'י עברו חמישה ימים. בזמן הזה, לקחתי את הפנקס המנצנץ שדודה פזית קנתה לי, והתחלתי לצייר. לצייר תמיד עוזר לי לחשוב. אני אוהבת לצייר מאוד, זה התחביב הכי גדול שלי. חוץ מחיות כמובן. לאחר שלוש שעות של שהייה בציור בפנקס, הגעתי לרעיון מחושב מאוד.
פרק 11- רעיון מחושב מאוד
למחרת בבית הספר, סיפרתי לשני את הרעיון שלי. "יש לי רעיון. את אולי תחשבי שהשתגעתי ושזה קשה מידי, שזה פרויקט מסובך מאוד אבל ג'ונג'י חשוב לנו. וגם כל שאר חתולי הרחוב".
"למה את מתכוונת? שנמצא משפחה לכל חתולי הרחוב?" שני התפעלה.
"המון אנשים והמון חתולים בבית אחד" אמרתי.
"זה נשמע ממש משוגע לומר לאנשים לבוא לבית שכבר יש בו אנשים שהם לא מכירים ומלא חתולים, זה גם מאוד צפוף" אמרה שני.
"חחחחח, מה פתאום שנעשה את זה, את לא הבנת נכון כי עוד לא הסברתי. אני חשבתי על רעיון שלוש שעות תוך כדי שציירתי את ג'ונג'י. שלוש שעות. אז תקשיבי טוב טוב כי זה רעיון מאוד מתוכנן ומחושב עד הפרטים הכי הכי קטנים. חשבתי לבנות בית עץ לחתולים".
"זה שכל החתולים יהיו באותו מקום זה אכן יעזור להם, אבל זה לא ימצא להם משפחה שתביא להם אוכל ותהיה הבעלים שלהם" אמרה שני.
"רגע, תני לי לסיים!" התעצבנתי מכמה ששני יכולה לקטוע אותי. "אנחנו נגייס אנשים לבוא לבית העץ בעזרת פרסום רציני יותר ממודעות, למשל.. לבקש מהמזכירה להשתמש בכריזה כל יום במשך שבוע בשביל לפרסם את המודעה... יפית מאוד נחמדה, היא בטוח תסכים, ומי לא ירצה לבוא פעם בכמה זמן ללטף חתולים ולהביא להם אוכל?" אמרתי בהתלהבות.
"וואו גאיה, הרעיון שלך מדהים!!! לדעתי צריך בנוסף להכין דף רישום, שילדים ירשמו לבקר את החתולים בשעות שהם רוצים, ואם במקרה אין אף אחד בשעה מסוימת נבוא אנחנו(:" הכריזה שני.
"סבבה. ולגבי הלילה.. הם יהיו בלי בני אדם. אך לפחות יהיה להם בית והם יהיו אחד עם השני" אמרתי תוך כדי שהכנתי את דף הרישום.
"ולגבי בית העץ, אל תדאגי. דוד שלי מוטי הוא בנאי. לבנות בית עץ זה קטן עליו. והוא בטוח יצליח לקבל אישור מהעירייה להשתמש בשטח, זה שטח ממש קטן והעיריה מכירה אותו" אמרה שני.
"אז... אני מניחה שדאגנו להכל?"
"לא.. צריך גם לחסן את ג'ונג'י" הזכירה שני.
"אין עם זה בעיה, בטוח לירי המדריכה של החוג שלי תסכים לחסן אותו, וגם את כל שאר החתולים שנמצא" אמרתי בחיוך רחב.
פרק 12- הצלחנו!
כעבור חודש, הדוד מוטי בנה לכל חתולי הרחוב בית עץ. עברנו בשכונה ואספנו חתולים נטושים. לירי חיסנה את כולם. דף הרישום התמלא בילדים מכל השכונה ואפילו מהשכונה המקבילה! ולא רק ילדים, אפילו מבוגרים נרשמו! מידי שבוע היו פעמים בהם לא נרשמו ילדים, אז אני ושני נרשמנו. מעבר לזה שעזרנו לג'ונג'י ולכל חתולי הרחוב בשכונה, גם אנחנו זכינו. זכינו לבית חם עם חמישה עשר חתולים וחתולות, שלכולם המצאנו שמות. ולכל הילדים שרצו אי פעם לאמץ חתול ולא יכלו, מצאנו פיתרון.
פרק 13- היה קשה, אבל ההרגשה מעולה
עכשיו, אני מרגישה תחושה של נתינה ועזרה לזולת, אני גאה בי ובשני שלא ויתרנו על מי שנגע לליבנו מתחילת הדרך, ושעשינו הכל כדי למצוא פיתרון. לא הייתי מרגישה טוב עם עצמי אם הייתי משאירה את ג'ונג'י הגור לגדול לבד, ברחוב, בלי אוכל. כיום, ג'ונג'י בן חודשיים. התהליך היה לא קל, ולקח זמן, אבל אני כל כך מרוצה שלא ויתרתי, ועזרתי.
|
|
|
|
|
|
99
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06/09/2022 21:03 |
אברסט2006 |
11 |
|
רילניק התגעגעתי,, תודה על התגובות שכתבת לי בקהילה זה שימח אותי |
|
|
|
|
|
29/08/2022 17:27 |
סקי12391 |
10 |
ואי מהמם
בהצלחה |
|
|
|
|
|
28/08/2022 21:50 |
הנסיכה5197 |
9
|
|
וואו באמת שממש רגשת אותי בתגובה שכתבת לי ! אני כלכך מודה לך! ושמחה שזה עוזר! |
|
|
|
|
|
28/08/2022 15:53 |
חתול2007 |
8
|
|
יאו ממש מהמם בהצלחה! |
|
|
|
|
|
28/08/2022 13:05 |
ליליפינקי2 |
7 |
|
העוקבת השלושים! סיפור מדהיםם |
|
|
|
|
|
22/08/2022 20:39 |
88ברבור |
6
|
|
עוקבת ה29 סיפור מקסים |
|
|
|
|
|
11/08/2022 17:22 |
אברסט2006 |
5 |
|
ואוו ממש אהבתיי מגיע לך לזכות! |
|
|
|
|
|
07/08/2022 21:28 |
אנהשיר444 |
4 |
איזה מהמם!!!
הלוואי שזה יהיה במציאות...
הלוואי שזה יזכה בכתב אורח! |
|
|
|
|
|
07/08/2022 16:02 |
אבטיח7238 |
3 |
|
תודה על ההקדשה בטוח זה זוכה בכתב אורח איזה השקעה כל הכבוד |
|
|
|
|
|
07/08/2022 15:21 |
פקק100 |
2 |
|
השקעעההההההההההה |
|
|
|
|
|
07/08/2022 14:52 |
דרדסהמלך1 |
1 |
כל הכבוד!!!
סיפור מדהים! |
|
|
|
|
|
|
|
