קהילה - סיפורים ושירים
מרינט598
26
75

סיפור חיים מרגש חייבים לקרוא 21/08/2022

כתב אורח- סיפור חיים- "החיים קצת קשים אבל תמיד מלימון תעשו לימודה טעימה!"

פרק 1: על עצמי

היי לכולם!
קוראים לי שירה רחל אוחנה ואני בת 13 עשרה
והסיפור שלי היום בטוח שכולם יבינו אותי (תכינו טישו כדי לא לבכות חחחח)
הסיפור עצמו ארוך אבל מרגש את חייבים לקרוא

פרק 2: איך הכל התחיל

הכל התחיל שעליתי לכיתה ב' הייתה לי "חברה" היינו עושות הכל ביחד עד שהיא הבינה שהיו לי מלא חברות והיא רצתה גם אז היא עשתה עלי חרם בכיתה כל הבנות הצטרפו הייתי לבד זרקו עלי מים מהביוב, נעלו אותי בשירותים, פגעו בי, צעקו עלי, האשימו אותי בדברים שלא עשיתי, זרקו עלי דלי חרקים, וככה סבלתי ארבע וחצי שנים ובכיתה ג' עשו עלי עוד אחד ועוד סליחה אבל אני לא רוצה להגיד מה עוד זה קשה לי. לפעמים הייתי בורחת מבית הספר או שהייתי עושה את עצמי חולה כדי לא ללכת והבית ספר עצמו היה רק בנות. ההורים שלי דיברו עם המורות של בית הספר אבל גם זה לא עזר, ומה שהכי לא הבנתי שמה אני עשיתי הייתי אז תמימה כזאת ולא מבינה כלום. הבית ספר היה נורא כל יום היה יותר גרוע מהיום שקדם לו. היה גם קטע כזה שכל יום בת נהיית חברה שלי והיום אחר פוגעת בי את האמת שהייתי לבד שרדתי כל יום לא ידעתי מה זאת חברות אבל חברות אמיתית לא סתם זה היה כואב מאוד. וממש לא הבנתי אני אומרת לעצמי מה עשיתי? למה כולם עלי?

פרק 3: השינוי הגדול שלי

יום אחד הבנתי ואמרתי לעצמי: "שירה תתאפסי על עצמך את צריכה חברות אמיתיות ולהתחיל חיים ליהנות". דיברתי עם ההורים שלי והם כבר חשבו על זה אבל אני לא חשבתי, הבית ספר לקח מימני הכל את הביטחון עצמי, לא היו לי כישרונות, הייתי החנונית של הכיתה בקיצור. אז יום שישי זה היה היום האחרון שלי בבית הספר לא אמרתי לאף אחת שאני עוזבת (כי זה לא היה להם אכפת) וביום ראשון הגעתי לבית ספר רמב"ם נכנסתי לבית הספר הוא היה פשוט מושלם (הוא עם בנים ובנות ביחד), המנהלת המהממת וצוות המורים והתלמידים פשוט מושלמים הרגשתי בגן עדן. בנות כיתתי רצו לעברי וחיבקו אותי חזק מרוב התרגשות ואני פתאום מתחילה לבכות, הבנות שואלות אותי: "שירה מה קרה" ואמרתי להם: "שבחיים לא חיבקו אותי ככה" תוך כדי דמעות. הם חיבקו אותי אפילו חזק יותר ואני הייתי באושר שבחיים לא הרגשתי והבנות אמרו לי: "אפשר לשמוע את הסיפור שלך" ואז סיפרתי להם הכל פרט בפרט. אחת הבנות אמרה: "הלוואי שהייתי שם הייתי מגנה עליך" אז צחקתי ואמרתי לה שאני לשנייה חשבתי שאני בחלום אז הם צחקו וצחקתי איתך ביחד. כבר ביום למחורת הייתי בבית הספר המהמם הזה. ומשם גדלתי וצמחתי פיתחתי כישרונות וגיליתי שיש לי קול מהמם, ואני מציירת ומנגנת באורגן הגעתי לשם באמצע כיתה ה' ועשיתי חצי שנה וסיימתי יסודי.

פרק 4: היעוד שלי

הייתה מסיבת סיום מגניבה כזאת אמרנו שלום לבית הספר ואז הגיעה החופש הגדול ובחופש אמרתי לעצמי שאני צריכה להשתנות להתחיל את החיים שלי אבל על אמת והבנתי שאני ממש אוהבת לעצב בעקבות הסדרה האהובה עלי "החיפושית המופלאה" שם גיבורת הסדרה אוהבת לעצב וזה עשה לי חשק גדול מאוד. התחלתי לעצב שמלות ובגדים כל החברות שלי אמרו שיצא מושלם כל כך שמחתי שיש לי עם מי לדבר סוף סוף. והתאמנתי על אנגלית שכמעט בכלל ולא ידעתי ושמעתי מלא שירים וקראתי ספרים.

פרק 5: תחילת תיכון

החופש נגמר והתחילו הלימודים. יום לפני היום הראשון של הלימודים אמרתי לעצמי בטוח שיאהבו אותי אני יראה להם כמה אפשר להיות חברות שלי בתיק הכנסתי את המחברות עם הציורים שלי, אני לצערי חברה שלי טובה מאוד מהיסודי היא לא עברה לאותו בית ספר כמו שלי בית ספר אחר זה ביאס אבל הייתי בטוחה מאוד שאני ימצא חברות טובות. בקיצור קמתי ליום הראשון כולי בהתרגשות כבר לראות את בנות כיתתי ההורים שלי לקחו אותי למקום, אגב זה לא היה בבית הספר זה היה בפארק בעיר שלנו ושם פגשתי את בנות כיתתי הלכנו ביחד לאזור ששם המפגש והמחנכת הייתה שם לפני כולנו ומאז היא המורה הכי מהממת שפגשתי בחיים שלי היא עדינה ומתוקה פשוט מהממת. עשינו הכרות כולם הכרתי חברות שהיו איתי בכל הדרך של השנה. בהמשך השנה היראתי להם את הציורים שלי (כי בפגישה שם לא הספקתי) הם ממש התלהבו, יש לי חברה שגם מציירת אני והיא הצירות של הכיתה. השנה הייתה כפית מאוד.

פרק 6: היעדרו מבית ספר

בהמשך השנה נעלמתי מבית הספר לחודשיים שלמים בגלל אירוע מיוחד שהיה לנו. הבנות ממש דאגו לי: "שירה איפה את לאן נעלמת", "שירה אנחנו מתגעגעות מתי את מגיעה?". שמחתי שהם דאגו לשלומי ואמרתי להם על האירוע המיוחד שלי את השמלה לאירוע קניתי (כי עדיין לא ידעתי לתפור). את האמת מרוב שלא הייתי מלא ממש לא הכרתי את בנות כיתתי חוץ מאלה שהכרתי בהתחלה הייתי ביישנית ולא השווצתי פחדתי להראות את הכישרונות שלי כי חשבתי שיצחקו עלי. אבל ממש אבל ממש טעיתי הם ממש אהבו את הקול שלי ואת הציורים ואיך שניגנתי באורגן כל כך שמחתי אבל עדיין הייתה לי פחד במה (חחחחחחח). אחרי חודשיים חזרתי לבית הספר אחרי האירוע המרגש שלי ושל משפחתי הבנות התרגשו שחזרתי קפצו עלי הייתי כל כך שמחה ששמו לב אלי.

פרק 7: סוף דבר

בסופו של דבר הבנתי שהצלחתי במסע שליעד התיכון היו קשיים בהתחלה הייתי חייבת לעבור אותם עברתי את המנהרה החשוכה ומצאתי עולם מושלם מסביבי חברות, כיף, כישרונות שעדיין לא גיליתי, החיים היו סוף סוף כמו שחלמתי. וסוף סוף התחלתי לתפור. עשיתי תיקונים לאבא שלי ותפרתי 2 חצאיות והרגשתי בעננים אמרתי תודה רבה לה' על הכל על הקשיים ועל הצחוקים ואני ימשיך את החיים שלי. החלום שלי היות מעצבת אופנה הכי אהובה ללקוחות ולהיות מפורסמת שכולם ידעו מי אני ואני עוד יותר ממש רוצה לשמח את הקונים שלי עם בגדים שאני עצבת ולתת להם הרגשה טובה. לא כמו שאני הרגשתי שלא יהיו יותר אנשים כמו בארץ אנשים שעברו כמוני. אני ממש לא שמחה לספר אבל לפתוח דברים ולתת מסר לחיים זאת אני. אני ממש אוהבת לתת מסר לאנשים דרך סיפורי. וכיום אני עולה לכיתה ח' עם חברות וכישרונות השתפרתי בציור, אני שרה, עיצוב בגדים

מוסר מסיפור חיי:

המוסר מהסיפור חיים שלי הוא לומר לכולם החיים קשים! תמיד במסלול שלך יהיה לך נפילות ואז עליה קשה את/ה חייב/ת לעבור אותם כדי להגיעה ליעד שלך יש כאלה שעושים את זה ויש כאלה שלא אז הינה אי אפשר להתחמק מקשיים בסוף החיים שלך לא יצאו כמו שאתה רוצה ואתם תמיד יכולים להכין מלימון חמוץ וקשה לימונדה טעימה ומתוקה (אישית אני לא אוהבת לימונדה חחחחחח)
אז זה כל הסיפור אשמח שתגידו מה אתם חושבים ומה אתם יכולים לשנות בחייכם

מוקדש כל המיקמקים, האהובים, שלי
36
26
112


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
11/09/2022   17:03 קייטי8800 26
מה הארוע המיוחד?
10/09/2022   12:54 אדליין67 25
וואו איזה סיפור מרגש! כל הכבוד על המוסר ועל המוטיבציה לאנשים אחרים
30/08/2022   11:49 תתתההה10 24
מרגש ומדהים.את ראויה להערצה שעברת את כל זה!!!!
24/08/2022   14:04 עקיבא300 23
מושלם
24/08/2022   13:51 קשתלב2 22
וגם לי קוראים שירה
24/08/2022   09:47 בינדי1243 21
תקשיבי סיפור מרגש
ועם מוסר אני בוכה בגלל זה מצד אחד משמחה
שבסוף מצאת חברות חדשות והכל...
אבל מצד שני מהחרם אני בוכה מעצב
23/08/2022   17:05 קשתלב2 20
את יודעת גם הסדרה האהובה עלי זה החיפושית המופלאה וגם החלום שלי זה להיות מעצבת בגדים אני מעצבת בגדים כל יום אפילו שאני ילדה אבל זה כיף לצייר בגדים איך שבא לך ולצייר כל בגד שאת רוצה שיהיה ואני חושבת שהסיפור שלך עוזר מאוד (גם אני לא אוהבת לימונדה) אני חושבת שאם ההינו מכירות ההינו יכולות להיות חברות טובות ביי מקשתלב2
22/08/2022   22:32 תפארת12344 19
רציתי לכתוב פה בתגובות, אבל אני מעלה ביצירה. בואי לקהילה שלי לקרוא כשייצא!
22/08/2022   20:51 דונאטס1112 18
זה סיפור ממש מרגש. יש לי עוד דברים שהיו לי קשים בחיים אבל אני לא רוצה להיגיד לכולם.ואני ממש שמחה שיש לך חברות ואת חברה ממש טובה גם בשבילי וכול הכבוד לך אני אוהבת אותך
22/08/2022   19:40 אריאנה327 17
וואו זה כמו סרט (בקטע טוב כמובן) כל הכבוד שהצלחת להתגבר על הקשיים ולא נתת לבנות מכיתה ה לבאס אותך ולהפסיק להאמין בטוב!!!! תמיד יש רגעים קשים ורגעים טובים !! צקיך לקחת הכל בקלות ופשוט להנות!!! את מדהימה!
22/08/2022   15:07 ביטיאסשלי8 16
תקשיבי לי את מלכה! אני בשוק שאשכרה הצלחת להיתגבר על דבר שכזה! את מדהימה מוחשרת ומה לאבאמת שכל הכבוד לך מהממת אלופה אין לי מילים סיפור ממש מרגש וזהו כל הכבוד לך שוב
22/08/2022   14:19 מימי37156 15
וואו את פשוט מוכשרת❤️‍
כל הכבוד לך ועל כל הדברים שעברת זה לא מובן מאליו❤️
גאה בך ותומכת מימי37156❤️❤️
22/08/2022   13:56 מרינט598 14
ואו ואו ואו ואו
אלופים שלי אין עליכם בעולם ומעבר תודה רבה על התגובות ריגשו
אותי אני בוכה הלוואי שהייתי יכולה להראות לכם
אוהבת מלא חולה עליכם מאוד

אין כמוני שאוהבת אתכם
22/08/2022   12:49 מרינט598 13
ואו וא וא ואו ואו
נשמות אהובות שלי אני בוכה נשבעת הלוואי שיכולתי להראות לכם
את מדהימים אלופים שלי תודה לכם אוהבת מלא עד אין סוף ומעבר לו

אני בוכה עכשיו אין כמוכם ותודה עוד יותר שאתם מבינים אותי נשמות אהובות שלי
אין כמוני נירגשת מהתגובות שלכם
אין בן אדם שיכול להבין כמה אני שמחה שאתם מבינים אותי
ומחזקים אותי רק התגובות שלכם מצמיחות אותי

תודה אוהבת מלא שירוש שלכם
22/08/2022   12:44 איימיק5482 12
ואו איז יפה
22/08/2022   11:20 חופשששש1 11
וואו!
מהמם!
לא יכלתי להפסיק לקרוא!
את כותבת ברמה גבוהה ועם כל כך הרבה עניין
כל כך מגיע לך כתב אורח! אני לא אהיה בהלם אם תזכי!
מסר חשוב מאוד
22/08/2022   09:49 שיריי997 10
וואוו לגמרי את פשוט מוכשרת ברמה לי אין כוח לכתוב דף אחד שח סיפור חחח אז את מהממת ומי שהיו רשע ככה אליך בהתחלה הן לא יבינו מה הם פיספסו אני אשכרה כמעט בכיתי את מהממתתתת מיקמק תשיאירו תתגובה חובה
22/08/2022   09:44 אייס8776  9
זה עצוב מה שקרה לך בהתחלה אבל כל הכבוד שעמדת בזה את גיבורה ואמיצה ומגיע לך את הלימונדה הכי טעימה ומתוקה ומיוחדת לחיים שלך אני הייתי עוזבת את הבית ספר מהיום הראשון של החרם ולא מגיע לאף אחד חרם ומהסיפור שלך זה מראה שלילדה שהחליטה להתחיל את החרם אין ביטחון עצמי ולשתף עם אחרים את הרגשות זה טוב כל הכבוד לך
22/08/2022   09:08 הדרי1555  8
וואו שירוש אני עד עכשיו בוכה
קשה לי להאמין שמהממת כמוך עברה דבר כזה.
אני אישית גם לא מסתדרת בבית הספר שלי, אין לי חברות וגם עלי עשו סוג של חרם.
תמיד הרגשתי שונה מכולם ורציתי להיות כמוהם, ניסיתי להיות מישהי אחרת שכולם יאהבו אותי אבל... זה לא עזר. ממש הרגשתי שאת כותבת עלי ( חוץ מהחלק של השינוי)
בזכותך הבנתי שאני צריכה להקשיב לעצמי ולקבל ביטחון עצמי ריגשת אותי מאוד.
אוהבת נכון המון המון המון המון המון וחולה עליךךך
הדרי
22/08/2022   08:57 פגישתחברות  7
ואוו. ואוו איזה סיפור!!!
אמיתי?
גם אם כן וגם אם לא-לאף אחד לא מגיע לחוות דברים כאלה!!
כמו שאמרת- תמיד אפשר לעשות מהלימון לימונדה:)
21/08/2022   22:48 שתש777  6
וואוו אלופהה
21/08/2022   22:11 אריאנה327  5
כיף להכיר אותך יותר טוב;)
21/08/2022   21:56 גק14323  4
וואו
21/08/2022   21:51 Mמיתר67  3
כתב אורח בדוק
21/08/2022   21:47 אביאל6VS  2
פשוט מרגש נשבע שבכיתי חחח תודה אל הסיפור
21/08/2022   21:40 איתמר4259  1
אין לי מילים אני בוכהההה את ילדה מדהימה ומהממת ואני בטוח במילירד אחוז!!!!! שזה לא הגיע לך!!! את מקסימה ותהיי חזקה תמיד!!❤️ מאמין בך!
ריגשתן אותי עד דמעות❤️