|
רחוב סן תברי 4- פרק שלישי
|
03/10/2023 |
היי מנגואים!!! תכתבו לי הצעות לפתיח חדש בתגובות! עכשיו, כן ממש עכשיו.
עשיתי לכם היום פרק חדש בסיפור שלי "רחוב סן תברי4" מוכנים להתחיל? אני מוכנה מלידה:)
------------------------------
נועה מצמצה בעייניה, מבוהלת- ורצה אל חלון חדרה. היא פתחה את החלון, העלתה את התריסים וכמו שהבחינה לפני שנייה- בקע אור כחלחל- אפור מהסמטה ליד רחוב סן תברי4. בידיים רועדות היא לקחה את הטלפון לידיה, והתקשרה אל חברותיה בשיחת וועידה בשעה 03:00 בלילה. לאחר שני צלצולים הילי ומישל ענו, "מה קרה?" מישל נחפזה לשאול, "תסתכלו מהחלון.." לחשה נועה לטלפון, תוך שבריר שנייה (כנראה כשהסתכלה מהחלון) הילי צרחה לטלפון, "יש שם למטה מישהו!" ברקע שמעו את מישל מסיטה את ווילונות חלון חדרה, לאחר כמה שניות של דממה מוחלטת היא אמרה לטלפון: "זה לא נראה כמו מישהו, יותר בכיוון של משהו" נועה נרעדה וניתקה את השיחה בלא שימת לב. היא התחפרה מתחת לשמיכות במיטתה, כמעט נרדמה.. כשצלצול הטלפון- החזק לטעמה- נשמע, "נועה, נועה? הכל בסדר איתך?? מה קרה? ניתקת לנו באמצע!" מישל לחשה- צעקה בנזיפה, נועה מלמלה שהיא עייפה ומישל ניתקה, תוך שניות כבר אחת משלושתן ישנה בשלווה גמורה. הילי התהפכה במיטה עד השעה 04:30, ואז נרדמה כשמחשבות מתרוצצות בחלומותיה, משולבות בגרביים מוזרים ובמקקים מעוכים מתחת לנעליים. רק מישל הייתה ערה עד חמש בבוקר, כשנרדמה עדיין הקולות מבחוץ חדרו אל אוזניה וחלומותיה המועטים. נועה קמה לאחר שבע שעות שינה בשעה עשר בבוקר, התמתחה וטילפנה למישל, מישל שבקושי ישנה חמש שעות קמה בזינוק למשמע הצלצול, "מה נועה?" שאלה את חברתה בקול עייף ועצבני, "את בסדר?" שאלה נועה מודאגת והתעלמה מהגסות שבקולה, "את לא נשמעת טוב.. אולי כדאי שתחזרי לישון" מישל חצי- ערה מלמלה: "ספרי לי על זה" וניתקה את השיחה, מתכוננת לחזור לישון- כשצלצול חזק נוסף נשמע. "הילי!!! כמעט עשית לי התקף לב!" צעקה מישל לתוך הטלפון ברגע שענתה, "סליחה, מיש.. חשבתי שהצלחת לישון במשך זמן. אבל טעיתי, את נשמעת כאילו לא ישנת בכלל" הילי אמרה באשמה ובכנות, "טוב, תתקשרי לנועה. היא ערה, לא אני" סיימה מישל את השיחה, ניתקה והתכרבלה עוד כמה דקות. "בוקר, מיש! קומי כבר, את ישנה מלא זמן!" קראה ברוריה, אחותה הקטנה של מישל עם כניסתה לחדר, "אמא רוצה שתקומי" הוסיפה אחותה. שלא כהרגלה בכלל, מישל צעקה על אחותה, "לכי מפה! תני לי לישון כבר!!!!" אחותה ברחה מהחדר מבוהלת, מישל נותרה לבד מובכת ואכולת חרטה, היא לא אמורה לצעוק לא על אחותה ולא על חברותיה... לאחר שעה קלה חברותיה התקשרו וקבעו להיפגש בגינה בשעה 12:30 לשיחת התעדכנות, כשמישל הגיעה ראו שלא יכלה לישון, עיגולים כהים היו מתחת לעייניה וכל חמש שניות היא פיהקה, "מה קורה? לא הצלחת לחטוף עוד חצי שעה שינה?" שאלה הילי בשובבות, "עזבי אותה, לא נראה לי שהיא שמעה אותך בכלל" כשנועה רק הביטה במישל היא ראתה שזו שוב נרדמה, "שיהיה" נאנחו השתיים. "רגע, בעצם שתקום! עכשיו! כי 'איש הגרביים' שראינו מתקרב!" עידכנה נועה בחרדה, "מיש! קומי!" הילי ניערה את כתפיה של מישל בניסיון להעירה, "אין לכן שום סיבה לחשוש" אמר 'איש הגרביים' בקול סדוק וחיוך מתוח...
------------------------------
איך היה לכם, מנגואים?! אם עדיין לא הצעתם לי פתיח חדש בתגובות כתבו עכשיו, בזה הרגע!
אתם מסוקרנים? רוצים פרטים?? חכו לפרק הבא! אם קראתם עד עכשיו את כל הפרקים כתבו לי בתגובות: האשטאג #פרק_הבא!
מעריכה את כל המנגואים (וגם אגסים ושזיפים, לא לדאוג:)
נועם❤
|
|
מוקדש
ל מורנוש1001, זואי4הבובה, מקסיקו98, ציליצלי, מצה58, 323יין, לקלואי, תאומה10, רמקול850, Sophip, לואי | |
|
|
