|
"המסע לחיפוש ביטחון עצמי"- פרק 5
|
01/11/2023 |
שם הפרק- לעשות מהלימון לימונדה
2/11/22
14:37, שיעור מתמטיקה
*טינג*
קיבלתי הודעה לטלפון, בזמן שהמורה לא הסתכל, ראיתי את הודעה, היא הייתה מאמא שלי.. **בואי מהר ככל האפשר לבית, דיברתי עם המורה ויש לך אישור להשתחרר לבית**,
לא אשקר, זה קצת הלחיץ אותי..
קמתי מהר, אירגנתי את חפצי והלכתי בחיפזון אל הבית..
פתחתי את הדלת והדבר הראשון שראיתי זה את אמא ממררת בבכי ושני חיילים עומדים לידה, משפילים עיניים..
בהתחלה לא הבנתי מה קורה.. אבל לאחר שניות ספורות הבנתי והתרסקתי על הרצפה, עיני חשכו ותחושת המחנק שלפני הבכי התחילה לעלות בגרוני.
"הנרי.. הוא.. הוא.. הוא לא איתנו יותר, הוא הלך לעולמו בצבא" אמרתי בלחש, קמתי ורצתי לחדרי, התכסתי בשמיכה מכף רגל ועד ראש ופשוט בכיתי, בכיתי ובכיתי עד שחשבתי שלא נשארו לי דמעות בגוף..
בסופו של דבר, נרדמתי עם הדמעות.
5/11/22
0:37, החדר של קאט
כמעט התחיל היום השלישי שלי בחדרי..
לא הרבתי לצאת ממנו ביומיים האלה..
לפתע שמעתי צעדים שמתקרבים לדלת חדרי, תיארתי לעצמי שזאת אימי אך אלו היו היילי וליאו, היה להם דובי ביד ושוקולד לידו, הם הניחו את החפצים בצד והתיישבו לידי, אין מילים לתאר את השתיקה הנוראית ששררה בחדר, אבל זה היה מספיק.. מבט אחד בעיניים שלהם הראה לי כמה הם משתתפים בצערי..
לאחר דקות ספורות שהרגישו נצח, היילי נתנה לי חיבוק חזק ולא הרפתה, "אנחנו מבינים עד כמה קשה לך,ורוצים שתדעי שאנחנו תמיד כאן בשבילך, חברים זה לא רק מתי שנוח" אמרה, ומילותיה הרכות ומלאות המשמעות גרמו לדמעות לזרום שוב..
9/11/22
6:56, הבית של קאט
עבר שבוע מאז שאני בבית, היילי וליאו דאגו לבקר אותי כל יום..
היום אימי אמרה שאני חייבת לצאת קצת בשביל הנפש שלי, אז התארגנתי והלכתי לבית הספר, כשנכנסתי המורות בירכו אותי לשלום ואמרו מילים מנחמות בתקווה לגרום לי להרגגיש יותר טוב..
8:05, שיעור תנ"ך
התיישבתי במקומי הקבוע, שנשאר בדיוק אותו דבר כמו לפני שבוע..
במהלך השיעור היילי העבירה לי פתק, היה כתוב בו שבתאריך 12/11/22 יש את מופע הסיום של בית הספר, ושהם מחפשים מישהי שתשיר לכולם בסוף המופע..
היילי הציעה לי בפתק ללכת לאודישן ולנסות לקבל את התפקיד..
החלטתי ששווה לנסות.
12:05, הפסקת האוכל
ישר כשנשמע הצלצול להפסקת האוכל, קמתי והלכתי לאולם הגדול של בית הספר, שם התקיימו האודישנים..
חיכיתי בתור הארוך, שלאט לאט התקדם ושלחתי להיילי הודעה שתבוא לשם לדבר איתי עד שיגיע תורי..
לאחר דקות ספורות היילי באה, "תגידי קאט, מה את חושבת על ליאו?" שאלה עם חיוך רומז,
"הוא חבר טוב.. הוא.. הוא נחמד.." עניתי והרגשתי שאני מתחילה להסמיק, "אני מבנה שקאט שלנו מאוהבתת" אמרה היילי בהתרגשות, לא עניתי על זה.. אבל התשובה הייתה ברורה..
*נקודת המבט של ליאו*
הלכתי במסדרון בחיפוש אחר המורה לתנ"ך, לשאול לגבי משהו שלמדנו בשיעור הבוקר..
בדרך עברתי ליד התור לאודישנים שתוצאותם יבחרו מי תשיר בסוף המופע של סיום שנה..
ראיתי בתור גם את היילי וקאט, אבל היה המון רעש והן לא שמעו אותי..
התקרבתי אליהן מספיק כדי שאני יוכל לשמוע מה הן אומרות במעומעם, כך שסוג של האזנתי לשיחה שלהן..
שמעתי אותן אומרות את השם שלי, לאחר מכן ראיתי את קאט מסמיק.. ישר הבנתי מה זה אומר, בשורה שכמובן שימחה אותי.. "סוף סוף אני יכול להיות בטוח שהרגשות שלנו הדדיים" אמרתי לעצמי בלחש ובהתרגשות מרובה, "אעשה את הצעד שלי אחרי מופע הסיום" קבעתי והמשכתי בדרכי.
*נקודת המבט של קאט*
לאחר כרבע שעה הגיע תורי, נפרדתי מהיילי ונכנסתי אל האודישן, "שלום קאט, איזה שיר את מתכוונת לשיר לנו?" אמר האיש השחום שישב בצד שמאל, חשבתי לכמה רגעים על איזה שיר התאמנתי הכי הרבה, לקחתי את הגיטרה שלי ועניתי, "את השיר Hello של אדל", "בחירה משובחת, את מוזמנת להתחיל, אמר האיש האמצעי, הוא היה הגבוה מבין השלושה..
לאחר היסוס קל, התחלתי לשיר ולנגן כמה טוב שגוםי איפשר לי, ראיתי שהשופטים כותבים כמה דברים במחברת, ולאחר שסיימתי לשיר, קדתי קידה קטנה ויצאתי מהחדר, מקווה שאבחר..
11/11/22
18:42, הבית של קאט
בית הספר שלחו לי משהו במייל, נכנסתי לזה כדי לראות והיה כתוב שם את הדבר הבא.
---------------------------------------------------------------------------------
היי אנשים!!
אממ כן, אני לגמרי עצרתי את הסיפור במתח, מועאעא
חח סתם, הפרק פשוט יצא ארוך מידי וכבר 2 וחצי בלילה ואין לי כוח לזוז(:
אזז, מקווה שאהבתם עד כאן, בהחלט יהיה המשך!
המשך יום מנצנץ❤
|
|
מוקדש
ל כולם | |
|
|
2שתים1
