|
אדית שרה רחל רוזנברג
|
06/05/2024 |
סבתא שלי הגיעה לאושוויץ בנגלה הראשונה, 1238, האלף הראשונות- אסירות נאציות .
ומשם, יהודיות.
אפשר להגיד שסבתא שלי הייתה 238.
היא עברה את כל השואה ולאחר מכן עלתה לארץ והקימה משפחה.
גם בשואה היא הייתה אמיצה וחזקה, סיפור אחד מתוך גבורתה:
אחד המפקדים הנאצים התאהב באחת מחברותיה, כשחברתה החזיקה סידור ביד הוא שאל אותה אם היא מאמינה בזה היא אמרה לו "אני מאמינה אך לא דתיה, אדית דתיה" הוא פנה לסבתא שלי ואמר לה שזה שטויות, הרי איך הוא לא הציל אותם עד עכשיו?
היא נזפה בו וצעקה עליו, אמרה לו שהם עוד ישלמו על הכל.
ו...נשארה חיה, ללא פגע.
סבתא שלי נהגה לגנוב חותמת מהמשרד של רכז המחנה ולשכפל אותה וכך השיגה לה ולנשות המחנה בגדים חדשים.
את הנעליים היא למדה לתקן בעצמה.
זה מעט מהסיפורים על סבתא שלי.
----------------------
נזכור ולא נשכח
----------------------
לונה1290 |
|
