קהילה - סיפורים ושירים
|
|
AאנונימיתA
|
4
|
|
|
|
|
|
לכתב אורח- צריך רק חבר אחד
|
05/08/2024 |
פרק ראשון- סוף השנה
"תראו אותה! או שאולי אני צריכה לומר, אותו!"
אמרה נויה, כרגיל.
זה לא הפעם הראשונה שהיא
החשיבה אותי כבן. ועל סמך מה? שאני אוהבת
קצת יותר דברים שגם בנים אוהבים?
תעשו לי טובה, הילדה הזאת כלכך לא מציאותית.
אגב, אני גלי, בת 13.
ואני לא אפרט יותר מדי, זה יהיה מוזר.
זה כמעט הסוף של השנה ואני כלכך שמחה,
"ברגע שאתקבל לעירוני א, לעולם לא אדרוך כאן."
חשבה לעצמה גלי, וחיוך ענק התפרש על פניה.
זאת כיתה נוראית, בעצם... לא,
זה בית ספר נוראי, כל מי שרק ראיתי או דיברתי איתו,
שונא אותי. זה הכל רק בגלל נויה,
מה הבעיה שלה איתי?
הכיתה תכננה מסיבת סוף שנה, גלי ממש, אבל ממש לא תכננה להגיע. "אני לא צריכה את מי שעושה לי רע"
אמרה גלי, בתחושת כעס.
השעה הייתה 19:00, גלי עלתה אל חדרה ונחתה על המיטה ממוטטת.
אבל בו זמנית, הרגישה שמחה.
"לפחות קצת זמן בלי נויה והשתלטנות שלה"
חשבה לעצמה.
"גלי! בואי למטה לרגע!" צעקה אימה.
"רק שתי דקות!" נאנחה גלי, וירדה למטה.
את בטוחה שלא תרצי להישאר שנה הבאה?
"כן אמא, אני רוצה לעבור לעירוני א"
"בסדר גמור, בחירה שלך."
פרק שני- חברת אמת
יום אחד, כשגלי סתם טיילה לה בשכונה,
על מדרגות מחוץ לבניין הסמוך, ישבה ילדה,עם שיער
בלונדיני חלק, ועיניים ירוקות.
אבל לא סתם ילדה, הילדה שיחקה במשחק
"מיינקראפט" , משחק שהחשיבו אותו
של בנים. גלי ניגשה אליה, "את משחקת מיינקראפט?"
הילדה הזעיפה פנים, ואמרה לה "עוד אחת ששופטת? לכי, לועגים לי מספיק."
גלי שאלה "איך קוראים לך?"
"נועה" ענתה. "אני גלי, ואני בכלל לא שופטת, זה
אחד מהמשחקים האהובים עליי" השיבה גלי, וחייכה
אליה, בתקווה שתחייך בחזרה.
נועה אמרה "אם זה באמת נכון, בואי נראה אותך
בונה מעלית מים."
גלי הסכימה לאתגר, והיא בנתה לא רק מעלית מים,
גם בית גדול, ממש יפה, עם מדרגות אטומטיות ועוד
מלא דברים. כמובן, זה לקח איזה ארבעים דקות,
אבל היה לשתיהן כלכך כיף ביחד, עד
ששתיהן לא שמו לב לשעה.
מאז, גלי ונועה בילו יחד כל יום יחד, ברצינות,
לא היה יום אחד שהן לא נפגשו בו.
גלי הרגישה מאושרת ושייכת, אותו כנ"ל לגבי נועה.
ועם הזמן, הגיע סוף השנה.
עד אז נועה למדה רק בחינוך ביתי,
אבל רצתה להפסיק כדי להיות בבית הספר עם
חברתה הטובה גלי. רק שלא ידעה פרט אחד קטן....
פרק שלישי-" חוזרים ללימודים"
-היום האחרון לחופש-
"זה ללא ספק היה החופש הכי טוב שהיה לי
בחיים!" אמרה גלי.
"גם שלי!" נועה השיבה.
"אני חייבת ללכת יש לי בייביסיטר לעשות" אמרה נועה
"נדבר אחר כך!"
"ביי גלי!" אמרה נועה וניתקה.
בינתיים גלי שכבה בחדרה מחפשת מה לעשות,
עד ששמעה את קולה של אמא שלה:
"גלוש! בואי! חדשות נהדרות!" אמרה בקול מעט
גבוה מהרגיל. טוב... לא היה קורה הרבה שהיו
חדשות טובות בשביל גלי.
היא רצה כל הדרך למטה וכמעט התנגשה בקיר!
אבל זה לא היה אכפת לה מרוב התרגשות.
"כן אמא? מה החדשות?" אמרה גלי ולא יכלה
לתאר לעצמה, מה זה יכול להיות?
"התקבלת לעירוני א! סוף סוף לא תהיי עם נויה!"
חיוך ע-נ-ק-י התפשט על פניה של גלי!
זה היה בערך ל.... 15 שניות?
פתאום היא נזכרה בנועה, שכבר הוריה שילמו
על בית הספר הקודם שלה.
ומחיוך ענק זה הפך למבט מובהל ומופתע.
"איזה טיפשה אני! איך לא סיפרתי לה?!
איך היא תתמודד עם נויה לבדה?! זה לא מגיע לה!
אחרי כל מה שהיא עשתה בשבילי? אני חברה נוראית!"
גלי רצה לחדר שלה במהירות שיא.
אימה חשבה שזה כדי להתקשר לנועה לספר לה
על החדשות הנפלאות, אבל בעצם היא נשכבה על
הכרית שלה, והתחילה לייבב, יבבות קטנות ואיטיות.
ולפתע, עלה לה רעיון איך לתקן את זה!
פרק רביעי (ואחרון)- "חברות זה לפני הכל"
"אני לא מאמינה שאני באמת הולכת לעשות את זה,
זה בשבילך נועה!" אמרה גלי בראשה, ורצה למטה.
"אמא!! אמא אמא אמאאא!" צעקה גלי בכל הבית.
"מה גלי? למה לצעוק? אני כאן. מה קרה?"
"אני לא רוצה ללכת לעירוני א! אני אשאר".
"מה? אבל למה? את יודעת כמה קשה להתקבל לשם?
וגם נויה מציקה לך לא?" אמרה אימה, המומה לגמרי.
"אבל חברות זה לפני הכל, יחד עם נועה אני מאמינה
שכבר אסתדר שם" השיבה בחיוך.
השעה הייתה 18:00, וגלי ונועה נפגשו בפארק.
"גלי, לא יצא לנו לדבר על זה, לאיזה בית
ספר את הולכת השנה?"
"לאותו בית הספר שאת". אמרה גלי בחיוך.
"למה את מחייכת ככה?" אמרה נועה, מחייכת בחזרה
"כי הבנתי שחברות זה לפני הכל"
הסוף.
היי חברים! אני לא חדשה בקהילה בגלל זה כתבתי
ממשתמש מיוחד, נחשו מי אני^^
זה הסיפור הראשון שאני כותבת ואני מקווה שהוא
מוצא חן בעיניכם! אני לא מצפה להיות כתב אורח
אבל בכל זאת מקווה שיאהבו!
נ.ב. אני יודעת שהוא קצר רצחח
אבל לקח לי 40 דק' יותר מזה, נשתגע(:
בהמשך אולי אכתוב יותר ארוך.
מוסר השכל של הסיפור-
-שמרו על חברים שלכם, בכל זאת אין עליהם(:
-לפעמים במקום 100 חברים מזויפים צריך רק
חבר אמת אחד3>
צ'או!
|
|
מוקדש
ל אין_למי_להקדיש-_- | |
|
|
|
|
|
|
21
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07/08/2024 19:47 |
לאתות926 |
5 |
|
מדהים |
|
|
|
|
|
06/08/2024 20:03 |
אנה8791 |
4
|
אמנם סיפור קצר אבל מעניין מאוד!
לא הצלחתי להפסיק לקרוא! וגם השפה שבה את כותבת מאוד גבוהה!
וזה סיפור נהדר ומדהים!
אני עוקבת ומחכה לעוד סיפורים |
|
|
|
|
|
05/08/2024 21:42 |
אקסל77425 |
3
|
|
מדהים |
|
|
|
|
|
05/08/2024 21:21 |
AאנונימיתA |
2 |
ברה
אחותי שינתה את הכותרת-_-
הכותרת הייתה
סיפור לכתב אורח- " חברות לפני הכל"
ליטרלי המשפט הזה כתוב שם 10000 פעם O_O |
|
|
|
|
|
05/08/2024 20:15 |
ןליאלן |
1
|
|
מהמםם3> |
|
|
|
|
|
|
|
