|
לכתב אורח - סיפור עם מסר, רכיבה מרגיעה
|
לפני 29 ימים |
בעיירה הקטנה שממוקמת בלב השדות והמרחבים, חי ילד בשם יונתן. יונתן היה ילד חכם ונבון, אך על אף כל הכישרונות שלו, הוא סבל מאוד מלחץ תמידי. כל יום היה שלו שדה של דאגות – מבחנים בבית הספר, ציפיות מההורים וחברים שלא תמיד הבינו אותו. חרדתו הייתה כל כך עוצמתית, עד שלפעמים הוא היה מתעורר בלילה מזיע ומפוחד, מה שמנע ממנו ליהנות משנתו.
כולם סביבו ניסו לעזור. אמו הייתה מנסה להרגיע אותו עם סיפור טוב לפני השינה, ואביו היה מבקש ממנו לקחת כמה נשימות עמוקות. אך יונתן לא הצליח להשתחרר מהלחץ שלו. הוא התחיל להרגיש שהוא עובר את הגבול, ושהסבל הזה לא עובר, אלא רק הולך ומתרקם.
יום אחד, כשהוא חזר הביתה מבית הספר, מצא על שולחן המטבח פלאייר של חוג רכיבה על סוסים. אביו הציע לו להצטרף.יונתן לא היה בטוח אם זה מה שצריך, אך הוא הרגיש שהוא צריך שינוי. "אולי אמצא שם רוגע," חשב ועשה את הצעד הראשון לקראת החוג.
ביום ראשון, כשצעד אל האורווה הראשונה, התרגשות ורעד חזרו אליו, אך הפעם היה שם גם משהו אחר – סקרנות. המדריכה, ליאת, קיבלה את פניו בחיוך רחב ואמרה לו שבמרחק של כמה צעדים יש סוסה בשם "שמש" שהיא סוסה מיוחד מאוד. יונתן לא האמין כמה הסוסה יפה, ממש כמו לראות את השמש שבשמיים זורחת.
בזמן שלמד לרכב, התחיל יונתן להרגיש קשר עמוק עם שמש. בזמן שהוא היה רוכב, היה כיף לשים את כל הבעיות בצד. בדרך כלל הוא מדבר עם הסוסה, שואל אותה שאלות, מספר לה על המבחנים והבעיות שלו. וכשהיו רוכבים יחד בשדות, הוא הרגיש שהלחץ נשאב מהגוף שלו עם כל תנועה של הסוסה.
עם הזמן, כאילו שהקסם קרה, התחיל יונתן להרגיש שיפור. הוא הרגיש הרבה יותר רגוע, וגם הייתה לו הבנה שהוא לא לבד. הוא התחיל להבין מה זה להיות קשוב – לא רק לשמש, אלא גם לעצמו. הוא למד להרגיש את הרגשות שלו, לדעת שזו תופעה טבעית שיש לקבל אותה.
יונתן מצא את עצמו משקיע יותר בלימודים, מתמודד עם המבחנים בכוחות מחודשים. הוא התחיל לנחם את החברים כשהם חווים קשיים ולהציע להם עזרה. הוא גילה שהיכולת להיות קשוב לאחרים משחררת אותו מכל הלחץ והעצבים שהוא חווה מיום ליום.
יונתן התמיד במפגשים השבועיים בחוג הרכיבה, לא רק שגם רכב על סוסים, אלא גם התחיל לבנות קשרים עם ילדים אחרים שחשו באותן בעיות. אחד מהם, תומר, היה ילד שהרגיש כמוהו לגמרי. הם התחילו לדבר ולחלוק את התחושות שלהם. בשיחות שהיו להם, הם עזרו זה לזה להבין איך לכוון את התחושות ולמצוא פתרונות.
עם הזמן, יונתן הפך לאדם טוב יותר. הוא לא רק למד לרכב יפה על סוסים אלא גם למד להתמודד עם הבעיות שלו, החוג עזר לו להפיג את הלחצים שהוא חווה!
כשיצא מהחוג בסוף שנת הלימודים, הרגיש שהוא עשוי מרגוע אמיתי, שהלחצים שראו אותו קודם לא יכלו לשוב. הוא לקח את הסוס, את ההקשבה שהיה דורש והפך אותם לחלק בלתי נפרד מהחיים שלו.
בעבור יונתן, הזיכרונות באורווה(מקום הסוסים) לא נעלמו, הם צמחו לזקן רגיש, לילד חזק, שאינו מפחד לשתף ברגשותיו ולטפח קשרים עם אנשים אחרים. בעקבותיו קיבלה הקהילה שלו רוחות חדשות של אהבה, קבלה וחברות שפרצו את גבולות הלחץ.
----------------------------
זהו היה הסיפור להפעם, סיפור מאוד מעניין שקל לי להזדהות איתו,
יונתן מצא את השקט שלו ואת המקום שלו בחוג הרכיבה,
שהוא רכב על הסוס, וגרם לסוס לרוץ זה היה דורש המון סבלנות.
החוג "שיחרר" את יונתן וגרם לו להרגיש פחות לחוץ.
תמיד תעשו מה שאתם אוהבים, זה יעזור לכם בכל מיני דברים.❤️
|
|
