|
שה"ה- סיפור סוקיף_חרבות ברזל פרק 1!!!
|
אתמול |
היוש חברים!!!!!!
אשכרה עוד סיפור סוקיף!!!!!
אבל חברים הערה חשובה דבר ראשון פעם קודמת כתבו לי שנימאס רק סוקיף.
אני רוצה לומר לכם שאני לא נעלבת ואפילו אימצתי את הרעיון, אמרתי, הפעם אני לא עושה רק סיפור סוקיף, הפעם זה סיפור ממש!
עם עלילה, תוכן, מתח, אקשן וכו'...
מקווה מאוד שאתם מצפים לזה ושהשם של הסיפור עניין אתכם תיכתבו לי בתגובות איזה סיפור אתם חושבים שזה יהיה יאאלה! נתחיללל
"סופי קומי מחכים לך בחוץ!" שמעה סופי את קולה של אדליין ממעמקי חלומה "אין לי כוח" אמרה סופי ושקעה חזרה אל חלומותיה אך קפצה מיד לשמע קול חדש "וואה וואה אני רואה שגם ללידי בוסופי יש צד ישנוני!"
"קיף מה אתה עושה פה?!" שאלה סופי כשהורידה את שמכתה ממנה
"אממ לדעתי זאת הייתה אמורה להיות השאלה שלי" אמר קיף "וגם למה לובשת את הדבר המגוחך הזה?!" שאל בעודו מצביע על פיג'מת האליקורן המנצנת של סופי ובנס הספיק לעצור את עצמו מלהתפוצץ מצחוק למראה של סופי המובכת שמחפשת מקום להסתתר "טוב סופי ניראה לי שכדאי שתיתלבשי, כולם מחכים למעטה"
'אה נכון' חשבה סופי לעצמה ביזמן שהתלבשה
אתמול מר פורקול אמר להם שיש להם משימה מאוד חשובה היום.
משהו עם חור מוזר... שיגור...
למען האמת סופי לא הקשיבה כל כך להרצאה המשעממת של פורקול אתמול, היא למדה כל היום למבחני סוף השנה שהייתה עייפה בשביל זה "את בסדר שם?" צעק קיף לעבר דלת חדר האמבטיה "כן" ענתה לו סופי ולא חשבה יותר על הדברים האלה
"סוף סוף ליידי בוסופי מסכימה לכבד אותנו בנוכחותה!" לעג לה קיף כשיצאה לבסוף מחדר האמבטיה
"כשתצטרך ללבוש כתר ודברים מוזרים שרק מקשים עליך אז תדבר" ענתה לו סופי בלי לדעת שהיא עוד תיתחרט על המילים האלה. אך זה כבר נאמר.
מי שלא היה מכיר לעומק את קיף היה חושב שהכל בסדר אבל סופי, שהכירה אותו כבר תקופה שמה לב שבתוכו משהו ניצבט כשאמר "אבל אני לא יכול, שחכת?, אני לא חלק מהצוות של ליידי בוסופי המעוללת"
הבעה של כאב חלפה על פניו כשאמר זאת, אך התחלפה מיד, לא מותירה לסופי זמן לערער בה "טוב יאאלה כמה שאני מעריך אותך פוסטר, זאת אומרת ליידי פוסטר" באותו הרגע שניסה לקוד קידה קיף קיבל כרית בפרצוף "איי! פוסטר ממתי למדת ליצלוף?!" שאל קיף תוך כדי אנקת כאב צינית "יש עוד הרבה דברים שאתה לא יודע עליי" ענתה לו סופי ושלחה לעברו חיוך מתגרה "טוב... מה שהייתי באמצע לומר זה שבטח כבר נימאס להם שם למעטה לחכות" אמר קיף, מצביע לעבר המדרגות
"צודק" ענתה לו סופי וירדה אחריו במדרגות "היי" אמר לה פיץ בחיוך שהרטיט לה את הלב ומעך אותו. לפעמים, סופי חושבת שפיץ נהנה לראות אותה ככה אבל כשהיא הסתכלה עליו שוב היא תמיד רואה את חיוכו האמיתי וידאו המנופפת לשלום ומבינה שכניראה זו לא הסיטואציה. אבל אם זה לא, אז מה כן? אולי... לא! זה לא יכול להיות… פיץ אף פעם לא באמת שם לב אליה יכול להיות שהוא… "סופי את מקשיבה?!" מר פורקול החזיר את סופי בן רגע למציאות שבה הוא מדבר והיא מקשיבה "כן... סליחה אני מקשיבה" אמרה במהירות "אתם הילדים אף פעם לא מקשיבים" נאנח פורקול וסופי חייכה לשמע 'אתם הילדים' שלו שוב, היא לא שמעה את זה הרבה זמן ושמחה ליראות שפורקול לא סר מן ההרגל הזה. לפעמים זה היה קצת מעצבן אבל סופי אהבה את זה. מבט חודר אחד של פורקול הבהיר לה שאם היא תעז עוד פעם לחלום היא עלולה לאבד את כל מה שיש לה ולכן, היא העדיפה להקשיב "טוב" אמר פורקול לבסוף "אתם עכשיו יוצאים למשימה, יש שמועות של חור משונה ביער ליד עיר הענקים. אין הוכחות אבל הרבה נעלמים לאחרונה והחלטנו ליבדוק את זה ו…" הוא עצר ליבדוק שרף אחד לא מאזין " יכול שזה קשור איכשהו לערים האסורות" כולם נירתעו אך זה לא מנע מהם לעמוד זקוף וישר ואז, סופי שמה לב שמשהו חסר, דקס ,סטינה, טאם, לין, מארלה, מרוקה, קיף, ווי- ווילי! "איפה ווילי?" שאלה סופי ופתאום כולם הסתכלו מסבבם "נכון, ויילי באמת לא פה" סיכמה לין את דבריה של סופי "הוא אמר שהוא לא יוכל לבוא" אמר מר פורקול 'לאחרונה הוא עסוק יותר מידי' שמעה סופי את קולו המנטלי של פורקול בראשה, סופי נבהלה מעצם העובדה שפורקול אומר את זה אך הוא מיהר והסביר 'אני לא חושד בו או משהו רק שימי עליו עין' סופי הנהנה "יאאלה חברים!" אמרה והסתכלה על כל חבריה
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
"יוצאים למשימה חדשה!" |
|
