|
שה"ה- סיפור סוקיף- חרבות ברזל פרק 2
|
אתמול |
היוש חברים!!!
איך עובר עליכם ההכנה לראש השנה?
מקווה שמצויין!
עלי עוברת ההכנה בכתיבת הסיפור חחח אני פשוט כל כך נהנת שאתם קוראים אותו❤️
תודה לכל מי שפה!
קריאה מהנה!
"פוסטר הכל בסדר?" שאל קיף כשראה שסופי שקועה במחשבות "כן קיף, אני בסדר" ענתה לו סופי. אך למען האמת היא לא הייתה בסדר. היא לא יודע למה אבל היא הרגיש לה ממש מוזר כל מה שקורה פה. מה היא צריכה לחפש בכלל?
היא חושבת שאין פה כלום אבל... חלק מהגוף שלה כאילו רוטט. מרגיש לה שיש פה מגנט במקום כלשהו והיא נמשכת אליו. ההרגשה הייתה חזקה והיא לא עמדה בזה ,לפני ששמה לב היא קרסה.
היא פקחה את עיניה וראתה מעליה את פניהם הדואגות של חבריה ואת ידיו של פיץ האוחזות בה. סופי קפצה שהבחינה במגע אך אף אחד לא ייחס לזה חשיבות. כולם כבר רגילים ל'סיבוך האהבה של פוסטר' וואו כשקיף אומר את זה זה נשמע הרבה יותר טוב חשבה סופי וגיחחה, מה שעורר השתעות מצד חברה המופתעים, קיף התעשת ראשון "רק פוסטר יכולה לגחך אחרי שהיא התעלפה והכניסה את כולם לפאניקה!" המילים האלה כאילו שברו את כל הסכר של הדאגה וכולם צחקו ללא יוצא מן הכלל. כאילו... חוץ מסופי. סופי, כרגיל, הסמיקה. מהר מאוד חבריה הפסיקו לצחוק אחד אחר השני וארשת הדאגה חזרה למקומה הקבוע, על פניהם. "עכשיו באמת" אמר פיץ "מה קרה לך סופי?" סופי הסמיקה מהפנייה הישירה כי מה לעשות סופי נשארת סופי לא משנה מה קורה. אך מיהרה ואמרה "זה לא משהו מיוחד פשוט הייתה לי הרגשה קצת מוזרה ואז הרגשתי שאני קורסת בלי יכולת לעמוד שוב" סופי לקחה נשימה עמוקה ועברה לנימה רצינית "יש פה משהו מוזר חבר׳ה. אתם לא מרגישים את זה?" סופי חיפשה נואשות פנים מבינות, שמבינות על מה היא מדברת, מישהו שלא יחשוב שהיא משוגעת 'את לא משוגעת' סופי קפצה לשמע קולו המנטלי של פיץ בתוך ראשה.
חבריה הסתכלו על המאורע בהרמת גבה אך עשו את עצמם לא מבינים מה קורה אבל סופי אפילו לא שמה לב אליהם
'כמה זמן אתה פה?' שאלה סופי את פיץ 'מספיק זמן כדי להבין מה עובר עלייך, סופי, וזה נורא. אני לא מבין איך את מסתדרת' ענה לה פיץ בדאגה 'אני מצטער שלא ביקשתי רשות להיכנס' אמר פיץ כאילו קרה את מחשבותיה של סופי. בעצם... אולי הוא באמת קרה.
' פשוט רציתי לעזור ו-' ' אני יודעת שרצית לעזור אבל... יהיה פעמים שלא יהיה מי שיעזור לי... אני אצטרך להתמודד לבד' סופי גמרה אך פיץ לא התכוון לוותר 'אבל עכשיו את לא לבד! עכשיו אני איתך!' אמר לה וגרם לליבה של סופי לרעוד "נו, גמרתם לפלרטט בטלפתיה?!" שאל קיף שסבלנותו עברה כל גבול "אנחנו לא מפלרטטים!!" צעקו שניהם ביחד עם פנים סמוקות "בסדר תמשיכו להכחיש" אמר קיף שמשום מה נהנה לענות את סופי "תגיד איפה רו?" שאלה סופי כדי להימנע מהמבוכה המציקה "חיכיתי שמישהו ישאל את זה!" הופיעה רו מאחורי סופי וגרמה לה לקפוץ מבהלה. מה שגרם לעוד קפיצה עקב נפילה על פיץ... בקיצור במקום להוריד את המבוכה, סופי הוסיפה עוד מבוכה נוסף למה שכבר היה. "טוב תקשיבו!" אמרה ביאנה כאילו קראה את מחשבותיה של סופי. בעצם, מתאים לביאנה להסתיר יכולת של טלפתית. מה שמסביר את כל הפעמים שסופי הייתה בטוחה שקראה את מחשבתה במדוייק. כחכוך גרון של ביאנה העיר את סופי ממחשבותיה והחזיר אותה למציאות "מה שרציתי לומר...!" אמרה ביאנה תוך כדי שהיא מסתכלת על סופי לוודא שהיא לא נרדמת "בקיצור, נתחלק לזוגות" ביאנה עצרה לרגע לתכנן בראשה את הזוגות ואז אמרה "דבר ראשון אני ופיץ. כדי שאם אני אצטרך להתפוגג, הוא יוכל למצוא אותי דרך המחשבות שלי ולדאוג שאני נמצאת בקרבת מקום" נראה שפיץ לא היה כל כך מרוצה אך כשסופי הסתכלה עליו הוא רק חייך, הניח יד על כתפה ואמר "יהיה בסדר" סופי השתדלה מאוד להאמין…" זוג הבא יהיה מרלה ולין, אחר כך טאם ומרוקה, דקס וסטינה וסופי וקיף" אחרי שכולם התחלקו לזוגות ביאנה המשיכה עם התפקידים "פיץ ואני נלך ימינה, אני אתפוגג ופיץ ישדר לכם אם נמצא משהו חשוד. מארלה ולין, אתן תלכו לשמאל ואם תמצאו משהו תעשו לנו אות עם האש של מארלה. סופי וקיף אתם תלכו ישר ו-" "ביאנה אני מצטערת להפריע" קטעה אותה סופי "אבל אני חושבת שנלך לשם" אמרה והצביעה על מקום כלשהו בצפון מזרח "אוקיי," אמרה ביאנה אז "מארלה ולין אתן תלכו ישר וטאם ומרוקה, אתם תישארו פה ביחד עם דקס וסטינה. ככה מרוקה תוכל ליצור שדות כוח, טאם יוכל ליצור קשר עם צל ודקס וסטינה יהיו צוות גיבוי." אמרה ביאנה "מוסכם על כולם?" שאלה לבסוף. דקס, סטינה, טאם, לין, מרלה, מרוקה, סופי וקיף הנהנו פיץ התמהמה אך הנהן לבסוף "את ממש טובה בזה" שמעה סופי את טאם אומר לביאנה לפני שיצאו. ביאנה הסמיקה אבל סופי לא התערבה. יש להם משימה על הראש וזה לא הזמן לזה עכשיו. היא תמצא אחר כך את הזמן למסיבת פיג'מות טובה עם ביאנה אבל כרגע, היא חייבת להתרכז.
•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•
"את בטוחה שהכל בסדר פוסטר?" שאל קיף כשהתרחקו קצת מהשאר והלכו לכיוון שאליו סופי הצביעה "אני בסדר!" אמרה סופי "את יודעת שאי אפשר לשקר לאמפתים, נכון?" סופי הרכינה את ראשה ומלמלה משהו שנשמע כמו 'לעזאזל עם אמפתים' "תוציאי את זה פוסטר" שידל אותה קיף בעדינות שלא אפיינה אותו.
"פשוט לפעמים, אני רוצה לחשוב שאני כמו כולם…" אמרה סופי לבסוף "אני ממש מאמינה בזה אבל… יש את הרגעים שפשוט מכריחים אותי להבין… שאני לא." היא לקחה מקל והתחילה לקפל אותו "אני היחידה שמרגישה חיבור מוזר למקום כלשהו פה כאילו משהו מושך אותי…" היא הפסיקה כדי לחשוב מה להגיד ואמרה "אני היחידה שמשוגעת כאן קיף!" המקל נשבר ואיתו הדמעות התחילו לרדת מעיניה של סופי בלי שהייתה לה שליטה עליהם "את אומרת משוגעת ואני אומר מיוחדת" אמר קיף ומחה את דימותיעה של סופי בזמן שליבה דפק כמו צ'יטה במירוץ אחר הטרף. "אתה לא צריך להגיד את זה" אמרה סופי לבסוף "נכו"ן אמר לה כיף והחזיק את ידה "אבל אף אחד לא מכריח אותי פה" ואז כאילו משהו שינה את אופיו של קיף בהורדת ידית, קיף חזר לעצמו ואמר "טוב יאללה, בואי נלך אחרי אחרי החושים המחודדים של ליידי בוסופי!" סופי רצתה להחזיר לו תשובה אך פתאום התחושה שהרגישה קודם התחזקה והלמה במוחה כמו פטיש. "זה פה!" צעקה סופי היא הידקה את אחיזתה בידה של קיף והתחילה לרוץ. קיף נגרר אחריה בלי לדעת לאן אך הבעתו המופתעת התחלפה בחיוך כשאמר "אני סומך עלייך פוסטר" מאותה השניה הכל עבר מהר. סופי לא זכרה בבירור מה קרה. בתוך רגע, היא מצאה את עצמה נופלת לבור כלשהו ובליווי ההרגשה המוזרה, היא מוצאת את עצמה במקום האחרון שהיא רצתה להיות בו עכשיו… היא בערים האסורות!!
וואי זה היה פרק ארוך חחח ביוש! |
|
2שתים1