|
את וקיף סנסן, פרק 4 (YN story)
|
היום |
את מתחבאת בארון באיזו כיתה בפוקספייר, ובוכה בשקט.
פתאום את שומעת דלת נפתחת ואז נסגרת, ומתנשפת.
מישהו רץ אל דלת הארון ופותח את הדלת. את קמה, מנגבת את הדמעות שלך ורואה נער עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות כקרח.
הוא מסתכל עלייך ומחייך.
"אה, סליחה, לא ידעתי שיש פה מישהו..." הוא פנה לעבר היציאה, אבל כשהוא שמע צעדים הוא הסתובב חזרה מהר.
"אממ, אפשר להתחבא כאן, ממש זריז, איתך?" הוא שואל בבהלה, את מהנהנת ונותנת לו להיכנס.
הוא נכנס וסוגר בזהירות את הדלת, סוגר את שניכם בחושך.
הוא עוצר את נשימתו, עומד כל כך קרוב אלייך. את יכולה לשמוע את נשמותיו הרכות... זה מרגיע.
מישהו נכנס לכיתה וקיף מיד שולח יד אלייך מתוך אינסטינקט מהיר ומחזיק את ידך. כף ידו חמה נגד שלך.
את אוחזת בידו ומחייכת, ומביטה בו בשאלה "הכל בסדר? אתה נראה קצת מפוחד"
הוא צוחק בשקט ולחש, "הגברת אלינה יצאה לחפש אותי, אני די בטוח שהיא חושדת שאני זה שאני זה שהחביא את הגולון במגירה שלה... שוב. אני חייב לנוח לרגע, חכי".
הוא לחץ את ידך קלות, שאחזה בשלו.
התבוננת בו בסקרנות. "איזה גולון?"
הוא מביט בך בהלם. "רגע, איך את לא יודעת על הגולונים?" הוא שואל, הפתעה ברורה בקולו
"גולונים... הם היצורים הקטנים האלה שעושים את הריח הכי נורא אי פעם, אלוהים. שמתי כמה מהם במגירות של אלינה בשולחן העבודה שלה." הוא מגחך, משועשע בבירור מהמתיחה של עצמו.
"היא יצאה בצרחות לפני 20 דקות בערך כשהיא גילתה. היא חיפשה אוץי בכל מקום מאז".
חבטה חזקה מגיעה מקדמת הכיתה וקיף מחזיק את היד שלך חזק יותר.
את לוחצת את ידו בחזרה, לחיצה מרגיעה.
את פותחת מעט את דלת הארון, יוצאת לבדוק מי שם..
את פותחת את הדלת.
את רואה את גברת אלינה סורקת את הכיתה הריקה, כמו טורף שמחפש את הטרף שלו.
היא מסתובבת ומביטה בך, "אה, את! ראית את הנבל הזה, קיף סנסן?"
את שותקת.
"כדאי לך מאוד לענות לי נכון ובכנות, יקירה. אני עלולה לרתק אותך לשארית השבוע על 'הכחשה', ושתינו לא רוצות שזה יקרה, נכון?" המנהלת אלינה חייכה במתיקות.
******
מה תעשו?
A- תנידו בראשכן לשלילה, ותכחישו שלא ראיתן אותו
B- תצביעו ישירות על הארון הפתוח למחצה
C- תמשיכו לשתוק. |
|
2שתים1
