|
חיים חדשים פרק 11
|
אתמול |
היוש!
זה הפרק השלישי להיום
קריאה מהנה!
החלל הריק שבו אמילי מצאה את עצמה, היא חשה את השינוי שחל בתוכה. האור הרך שהקיף אותה הפך לחם יותר, והתחושה של נוכחות חדשה החלה להתממש. פתאום, מתוך האור, החלה להתגבש דמות. אמילי עשתה צעד קדימה, וליבה פועם במהירות.
הדמות הלכה והפכה להיות רוח הדרקון – דמות עצומה, עם נוצות צבעוניות ונוצצות, עיניים בוערות כמו סמלים של אש, וכל תנועה שלה הייתה מלאה בכוח ובחן. רוח הדרקון טסה באוויר, ועם כל תנועה שלה, האור בחלל הפך ליותר עז.
"ברוכה הבאה, אמילי," היא אמרה בקול עמוק שהזכיר רעם רחוק. "חיכיתי לך זמן רב. אני רוח הדרקון, והיום, אני כאן כדי להדריך אותך במסע שלך."
אמילי הרגישה את הלב שלה מתמלא בהתרגשות. "אני לא יודעת איך אני כאן," היא אמרה, "אבל אני מרגישה שאני חלק מכם."
רוח הדרקון חייכה, והאור סביבם התגבר. "את חלק מהמסע. את לא לבד, אמילי. אני כאן כדי להראות לך את הדרך, את ההיסטוריה של אלה שהיו לפנייך."
ברגע זה, החלל סבב סביבה, והחזיונות החלו לעלות. אמילי הסתכלה קדימה, ופתאום, היא ראתה את עצמה מתבוננת בנשים שונות, נסיכות שנלחמו באופל. כל אחת מהן הייתה ייחודית, ולכל אחת הייתה רוח חיה שונה.
הראשונה שראתה הייתה נסיכה עם שיער גולש כמו זהב, עיניה היו ירוקות כמו יערות עבותים. היא נלחמה באופל עם חרב מבריקה, אך ככל שהיא נלחמה, האופל המשיך לגדול. בכל פעם שהיא הצליחה להכות את אויביה, הם חזרו למקומם, כמו גלים ששוטפים את החוף.
"אין לי כוח," היא צעקה, עיניה מתמלאות בדמעות, "אני לא יכולה להמשיך כך!"
כשהיא נופלת, אמילי חשה את הכאב שלה. היא נלחמה יחד איתה, אך הנסיכה לא הצליחה להילחם באופל, וחזיונה התפוגג.
החזיון השני היה של נסיכה אחרת, עם שיער כהה ועיניים כחולות כמו האוקיינוס. היא ניסתה להשתמש בכוחותיה כדי ליצור מכשולים, אך האופל היה חזק יותר, והיא לא הצליחה להתגבר על הכוח האפל.
"האופל הזה חזק מדי," היא אמרה, ידה מתנודדת. "אני לא יכולה להילחם בזה!"
היא נפלה גם היא, והאופל שאב אותה לתוך עצמו. אמילי הרגישה את הפחד גובר בתוכה. "לא, זה לא יכול להיות," היא אמרה, "אני לא רוצה לסיים כמו כולן!"
ואז, החזיון של הנסיכה השלישית התגלה. היא הייתה עם שיער אדום ועיניים בגוון חום. היא ניסתה להפעיל קסם חזק, אך הכישוף שלה התפזר כמו עשן באוויר. "אני לא יכולה להיכשל," היא צעקה, "אני חייבת להגן על הממלכה!"
אך גם היא לא הצליחה, והאופל לקח אותה.
אמילי חשה את הכאב של כל אחת מהנסיכות, ואת הכישלונות שהיו חלק מההיסטוריה שלהן. "אני לא יכולה להיות כמו הן," היא התפללה, "אני חייבת למצוא דרך אחרת."
ואז רוח הדרקון הסתכלה עליה בעיניים חכמות. "יש לך עוד דרך ארוכה, אמילי," היא אמרה. "אבל בסופה, אני מצפה שתגיעי אל האור. אני אהיה איתך בכל שלב בדרך."
אמילי הרגישה את הכוח שלה מתחזק. היא הבינה שהניצחון לא תלוי רק בכוח הפיזי, אלא גם בכוח הפנימי שלה. היא יכולה להיות זו שתשבור את המעגל.
בבת אחת, החזיונות נעלמו, והחלל האפל התפוגג. אמילי הרגישה שהיא מתמוססת לתוך האור, והרגע הבא שבו היא מצאה את עצמה היה במיטה בחדר מרהיב.
החדר היה כמו בית חולים, עם קירות בצבעים רכים, וריהוט מעץ בהיר. האור נכנס מבעד לחלונות הגדולים, ומכונת ניטור פעלתה ברקע, כמו מוסיקה רכה.
אמילי ניסתה לקום, אך עיניה נעצמו, והיא שקעה בשינה עמוקה, נתולת חלומות. היא לא ידעה כמה זמן עברה, אך כשנפקחו עיניה שוב, היא ראתה את ג'יימס, רוני ואורן יושבים ליד מיטתה.
ג'יימס לבש חולצה כחולה כהה ומכנסי ג'ינס, פניו הבעיות היו משקפות דאגה. רוני ישבה לצידו, לבושה בחולצה לבנה עם הדפס פרחים ומכנסיים קצרים. היא נראתה מודאגת, אך כשגילתה שאמילי מתעוררת, חיוכה התפשט על פניה.
"אמילי, את בסדר?" שאלה רוני, עיניה מבריקות בהקלה.
אורן ישב לידם, מבטו חכם ומרגיע. הוא לבש גלימה כהה עם פרטים צבעוניים, עיניו החכמות מתמקדות באמילי.
אמילי חשה שהלב שלה מתמלא בשמחה. "מצאתי את הרוח שלי!" היא קראה, מתמלאת בהתלהבות.
היא עצרה לרגע, ואז המשיכה, "מצאתי את רוח הדרקון!"
בשמע המילים הללו, ג'יימס ורוני החליפו מבטים, והחיוך שלהן התפשט על פניהם. אורן חייך גם הוא, והתחושה של הצלחה התפשטה בחדר.
הפרק נגמר, אך המסע של אמילי רק החל. היא הבינה שהכוח שלה מתחיל להתגלות, ושהיא לא לבד בדרך הזו. |
|
סבבוש38
