|
חיים חדשים פרק 14
|
אתמול |
פרק שישי האחרון להיום!
תקשיבו לא סתם אני העלתי חמישה פרקים היום.
רציתי שתקראו את הפרק הזה!
זה בנתיים הפרק הכי מרגש שכתבתי עד עכשיו ואני אשכרה בכיתי שכתבתי אותו (חחחח)
אני ממש ממש אשמח ליקרוא תגובות שיגידו לי אם להמשיך לעשות כאלה קטעים מידי פעם ואיך הפרק הזה היה כי מפה הביקורות ממש חשובות לי!
מי שרוצה אשמח שימליץ עלי❤️
קריאה מהנה!!!!!
כאשר אמילי פנתה אל הקול המוכר, היא לא האמינה למראה עיניה. אמה, שנראתה בדיוק כפי שזכרה אותה, עמדה שם, ואור רך הקיף אותה. הבעת פניה הייתה מלאת אהבה וחמלה.
אמילי לא חשבה פעמיים. עם דמעות בעיניה, היא רצה אל אמה, נכנסת לזרועותיה החמימות. זה היה כמו לחזור הביתה אחרי זמן רב, כאילו כל הכאב והסבל נעלמים ברגע הזה. היא חיבקה את אמה חזק, כמו שמישהו מחבק את הדבר היקר לו ביותר.
"אמא," היא בכתה, "אני כל כך מתגעגעת אלייך!"
אמה חיבקה אותה חזק יותר, לוחשת בנעימות, "אני כאן, יקירתי. אני כאן."
הן עמדו כך, אוחזות זו בזו, והעולם סביבן התפוגג. אמילי הרגישה בטוחה, כאילו כל הבעיות שלה נעלמו. אבל אז, אמה משכה את אמילי לאחור, מביטה אל פניה עם עיניים מלאות חום.
"אמא, מה קרה? למה עזבת אותנו?" אמילי שאלה, דמעות זולגות על לחייה.
אמה לקחה נשימה עמוקה, ונראה היה שהיא מתכוננת לספר סיפור כואב. "זה היה לפני הרבה שנים," היא החלה, הקול שלה שקט אך ברור. "הייתי צעירה, וגרתי כאן בממלכה. יום אחד, קיבלנו את הבשורה שהמלכה מתה."
החיזיון החל להתממש, ואמילי מצאה את עצמה בתמונת עבר. היא ראתה את אמה צעירה, דואגת, עם שיער גולש כמו זהב, מתהלכת בחדר הכס. השקט בחדר היה נוראי, והיה ברור שמשהו לא בסדר.
"כולם רצו לחדר הכס," אמה המשיכה, "היה בלאגן מטורף. הממלכה הייתה בסערה. ואז, כשנכנסנו לחדר, ראינו דבר נורא. המלכה – איננה. אבל על הכיסא ישבה תינוקת קטנה ומתוקה, את – אמילי שלי. נולדת רק כמה שעות לפני כן."
אמילי הרגישה את הלב שלה מתמלא בכאב. היא ראתה את עצמה כילדה קטנה, תינוקת, חסרת ישע. אמה המשיכה, "כולם זכרו את המסיבה שעשתה המלכה להולדתך. זה היה ערב גדול, חגיגי, אך עכשיו, הכול השתנה."
החיזיון התחלף, ואמילי ראתה את אמה ואביה, שמאמצים אותה. "הם החליטו שהמקום הזה מסוכן עבורך, נסיכה," אמה סיפרה. "הם לקחו אותך לעולם בני האדם, שם ניסינו לשמור עלייך, להגן עלייך."
באותו רגע, החיזיון קפץ 14 שנה קדימה. אמילי ראתה את אמה מדברת עם גבר נוסף, שקיווה להעניק לה תקווה. "תודה לך על כך ששמרת על הנסיכה עד עכשיו," הוא אמר לה, "בזכותך, הנבואה תתגשם."
אך פתאום, איש הגיע משום מקום, והחיזיון נגמר. האור הפך לחשכה, ואמילי קפאה במקום. היא לא יכלה לזוז אחרי שראתה את זה. היא רק המשיכה לבכות לתוך זרועותיה החמימות של אמה.
"אמא," היא בכתה, "אני לא יודעת מה לעשות. אני מרגישה כל כך לבד."
אמה ליטפה את שיערה של אמילי, "אני יודעת שאת יכולה," היא אמרה, "ראיתי בך את הפוטנציאל מההתחלה. את חזקה יותר ממה שאת חושבת."
אמילי חשה את החום של אמה, היא לא רצתה שזה ייגמר. "אני לא רוצה לאבד אותך שוב," היא אמרה בקול רך.
אמה הביטה בעיניה של אמילי בחמימות, "זה לא משנה כמה פוטנציאל יש לבן אדם. אדם לא יכול להתגבר על הכל לבד. הוא צריך עזרה."
אמילי הרגישה את המילים חודרות לתודעתה. "אני לא יכולה לעשות את זה לבד," היא אמרה, אך אמה חייכה אליה.
"אני כאן בשבילך, תמיד," היא אמרה. "אני רוצה להעביר לך את הכוח שלי."
אמה הושיטה את ידה לאמילי, ואמילי לקחה אותה בהיסוס. ברגע שהידיים שלהן נפגשו, אמילי הרגישה חמימות עוטפת אותה. היה זה כמו חיבוק בלתי נגמר, חיבור בין שתי נשמות.
"אני שמחה מכל רגע שיכולתי להיות אמא שלך," אמרה אמה, "לראות אותך גודלת, לחוות את כל הרגעים הקטנים והגדולים. את ההגשמה של כל חלומותיי."
אמילי חשה את הדמעות זולגות מעיניה, אך היא לא רצתה לבכות. היא רצתה להיות חזקה, כמו אמה.
ואז, שניה לפני שאמה נעלמה, היא אמרה לה: "תנצחי ותעשי אותי גאה, כי אני תמיד אהיה לצידך. אני אשמור עלייך גם אם את לא רואה את זה."
ברגע זה, אמה נמוגה, והשאיר אחריה תחושת ריקנות. אמילי הרגישה דמעות עומדות לפרוץ מעיניה, אך היא לא התכוונה לבכות. היא תעשה את אמה גאה!
פתאום, היא הבינה. המהות של הדרקון היא להשיג שלום, להגשים את חלומותיהם של אנשים שלא יכולים לעשות זאת בעצמם. היא תעשה את זה בשביל כולם, לא רק היא. היא תעשה את זה בשביל כל מי שצריך עזרה!
תוך רגע, היא הרגישה הרגשה חדשה ומדהימה מחלחלת אט אט לתוכה. היא השתלבה עם רוח הדרקון, הכוח שלה עוטף אותה במעטפת של אור.
"אני כאן," היא אמרה בקול רך, "תודה אמא!"
היא מחתה את דמעותיה, ועכשיו היא הייתה מוכנה להתמודד עם כל אתגר שיבוא. היא ידעה שהיא תגרום לאמה להיות גאה.
אשמח לתגובות!! |
|
סבבוש38
