|
שומר הטירה הצעיר פרק 1, 2, ו3.
|
לפני 4 ימים |
פרק 1: ההתחלה של הכל
זה היה יום בהיר ונעים, השמש זורחת על טירת ריצ'רד, וכשהנער ג'וליאן קיבל את המשימה לשמור עליה, הוא לא ידע שהחיים שלו עומדים להשתנות לנצח. הוא עמד מול המגדלים הגבוהים של הטירה, שהשתקפו באור השמש, והחומות העבות נראו לו כמו אתגר מרתק. ג'וליאן היה נער נועז, מלא ברוח הרפתקנית, אך לא יכול היה לדמיין שהאתגר האמיתי יגיע לא מהטירה עצמה, אלא מהלב שלו. כל יום שעבר, הוא חקר את החדרים המסתוריים ואת הגנים המפנקים, בעודו מתמודד עם רגשות חדשים שהחלו להתעורר בו. הוא גילה פינות נסתרות, שבהן יכול היה להתבודד עם מחשבותיו, והחיים בטירה הפכו לא רק למשימות יומיומיות, אלא גם למסע פנימי של גילוי עצמי.
ג'וליאן לא היה נער רגיל; הוא היה סקרן ואוהב חופש, והטירה עם כל סודותיה קסמה לו. הוא התהלך בין גן הוורדים המפואר לבין בריכת השתקפות, שם נהג לחשוב על חלומותיו ושאיפותיו. הוא לא ידע אז, אבל הוא נכנס לתקופה שבה ייאלץ להילחם לא רק על הטירה, אלא גם על מה שהוא באמת רוצה מהחיים. כל פינה בטירה נראתה כמו מבוך של אפשרויות, ובכל צעד שהוא עשה, הוא הרגיש כאילו הוא מתקרב יותר ויותר למשהו מסתורי ולא ברור.
בוקר אחד, בעודו משוטט בחדרי הטירה, הוא נתקל בספר ישן, עטוף בעור שחור, שמונח על שולחן העץ הגדול בספרייה. הספר היה מלא בסיפורים על גבורה, אהבה ואובדן, והוא לא יכול היה להפסיק לקרוא. כל עמוד שגילה פתח בפניו עולם חדש של רגשות ותובנות. הוא הבין שהמשמעות של החיים היא לא רק במאבק חיצוני, אלא גם במאבק פנימי, וביכולת להילחם עבור מה שחשוב באמת.
הימים חלפו, וג'וליאן החל לחוש תסיסה בליבו, תסיסה שהחלה להתעורר כל אימת שראה את הנסיכה אנילה. היא הייתה דמות מוכרת לכל אנשי הטירה, ידועה בחיוכה המקסים ובחיבתה הרבה לאנשים שסביבותיה. ג'וליאן, שהתממשק עם האווירה הנעימה של הטירה, לא היה יוצא דופן. בכל פעם שהנסיכה חייכה אליו, ליבו פועם בעוצמה, והוא הרגיש כאילו הוא צף באוויר. אך ככל שחלף הזמן, הוא הבין שמשהו לא מסתדר. החיבה של אנילה הייתה אמיתית, אך הוא חש שמה שהוא מרגיש הוא שונה. הוא לא יכול היה לשים את האצבע על מהות התחושות שלו, אך היה ברור לו שזו לא אהבה רומנטית.
בין כל ההתרגשות, הוא שקע במחשבות עמוקות על מה שצפוי לו בהמשך. הוא חשב על כל האנשים שסביבותיו, על התחושות המורכבות שעוררו בו רגשותיה של אנילה, אך לא היה יכול להתעלם מהקשר המיוחד שחש עם קרטר, הנסיך השני.
פרק 2: החיבה של הנסיכה
הנסיכה אנילה, עם שיערה הגולש ועם עיניה הכחולות כמו השמיים, הפכה לגורם מרכזי בחייו של ג'וליאן. כל מפגש עמה היה כמו מסע קסום, אך ככל שהשבועות חלפו, הוא התחיל להרגיש כאילו משהו חסר. החיבה שלה אליו הייתה אמיתית, אך הוא חש שמה שהוא מרגיש כלפיה אינו נוגע לאהבה רומנטית. הוא החל לתהות האם הוא יכול להיות חבר טוב ואוהב בטוח, ועדיין לחוש את הפער בין רגשותיו לבין מה שמצפים ממנו.
הם עברו ימים שלמים יחד, שוחחו ושיחקו, אך כל חוויה חדשה רק העמיקה את תחושת הבלבול בליבו של ג'וליאן. הוא החל להבין שהאהבה היא לא תמיד פשוטה, ולא תמיד היא עונה על הציפיות שלנו. הוא התהלך בגן, נושם את ריח הפרחים, אך ליבו היה כבד. הוא תיאר לעצמו את חייו לצד אנילה, אך ידע שהדבר לא יהיה שלם.
לילה אחד, הוא ישב לבד בחדרו, מנסה לכתוב את רגשותיו ביומן, כאשר הוא לא יכול היה להפסיק לחשוב על קרטר. הנסיך היה דמות מרשימה, חכם ונעים הליכות, והעיניים שלו היו כמו כוכבים בליל קיץ. כל פגישה עם קרטר הייתה כמו סופת רוחות שפרצה בליבו, ומילאה אותו בתחושות חזקות.
ג'וליאן לא היה יכול להפסיק לחשוב על מה שקרה בפעם הראשונה שראה את קרטר. הוא זכר את הרגע שבו עיניהם נפגשו, וכיצד נראו כמו שתי נשמות שמבינות זו את זו. תחושת החיבור הזו הייתה שונה לגמרי מהרגשות שהרגיש כלפי אנילה. ככל שחשב על כך, הוא הבין שהוא נמצא במצב של התמודדות עם רגשות עמוקים, ושיש לו הרבה מה ללמוד על עצמו.
פרק 3: הגילוי
יום אחד, כשג'וליאן שוטט בגני הטירה המפנקים, הוא פגש את הנסיך קרטר ריצ'רד. עיניו של קרטר היו כחולות שמיימיות כמו שמיים בהירים, והן הקסימו את ג'וליאן באופן שלא יכול היה להסביר. ברגע שהעיניים שלהם נפגשו, ג'וליאן הרגיש כאילו הוא מרחף מעל האדמה. זו הייתה תחושה חדשה ומלאה בעוצמה, כמו סופת רוחות שהחלה להתעורר בליבו.
באותו רגע, הוא הבין שהאהבה האמיתית שלו היא לא כלפי הנסיכה אנילה אלא כלפי הנסיך קרטר. התחושה הזו הייתה מסעירה ומפחידה בו זמנית. הוא החל לחשוב על כל מה שזה אומר, על המשמעויות החברתיות והמשפחתיות, ועל האתגרים שיבואו בעקבות כך. הוא הבין שהגילוי הזה לא יהפוך את חייו לקלים יותר, אך הוא היה מוכן להתמודד עם כל דבר כדי להיות עם מי שהוא אוהב באמת.
לאחר הפגישה, ג'וליאן לא יכול היה להפסיק לחשוב על קרטר. הוא נזכר בכל המילים שיכל היה לומר לו, בכל השיחות שיכלו להתפתח ביניהם, ובו בזמן, הוא חשש. פחד זה היה חלק מהמסע שלו – פחד להתעמת עם רגשותיו, פחד מהתגובה של קרטר, פחד מהשפעת הגילוי על חייו בטירה.
הוא החל לכתוב מכתבים שעדיין לא שלח, מכתבים שבהם ביטא את כל מה שחש, את הכמיהה שלו להרגיש אהוב ולהיות נאהב. הוא חשב על הרגע שבו יוכל להראות לקרטר מי הוא באמת, מה הוא מרגיש, אך כל המחשבות היו מלוות בחשש. הוא תיאר לעצמו את החיוך של קרטר, את הדרך שבה הוא היה מתבונן בו, והלב שלו הלם בפראות.
|
|
מוקדש
ל ❤️ | |
|
|
