|
שומר הטירה הצעיר, פרק אחרון.
|
לפני 3 ימים |
פרק 5: האומץ לאהוב
באומץ שלא ידע שיש בו, ג'וליאן החליט לחשוף את רגשותיו בפני קרטר. זה היה רגע של פחד ותקווה בו זמנית, כשכל מחשבה על התגובה של קרטר גרמה ללבו להחסיר פעימה. הוא דמיין את המילים שיצאו מפיו, את התחושות שיתפרצו החוצה, אך גם את האפשרות שקרטר לא ירגיש אותו דבר. האם הנסיך יוכל להבין את עוצמת הרגשות של ג'וליאן? האם הוא יראה בו חבר או אויב? השאלות הללו רדפו אותו כמו צל, ללא תשובות ברורות.
רק הזמן יגלה. ג'וליאן עמד מול המראה בחדרו, מתאמן על המילים שיבחר, מנסה להבטיח לעצמו שהוא מוכן לכל תגובה. הוא חזר על המילים שוב ושוב, מתוך רצון להבטיח שהן יישמעו כמו שהוא רוצה. הוא נדר לעצמו שהוא לא ייתן לפחדים להרתיע אותו, ושאם זו באמת אהבה, הוא חייב להילחם עליה. כל תרגול של המילים הוסיף לו מעט ביטחון, אך עדיין, הלחץ והחשש מהתגובה של קרטר ריחפו מעליו.
עם כל צעד, הוא התקרב למטרה, כשהלב שלו פועם במרץ, ממתין לרגע שבו יוכל לבטא את כל מה שחש. הוא חיפש את הזמן המתאים, את הרגע שבו יוכל להיות אמיץ מספיק כדי לומר את מה שבליבו. ובינתיים, כדי להקל על עצמו, הוא המשיך לפתח את הקשר עם קרטר, משתף אותו ברגעים קטנים, מנסה לבנות אמון והבנה. הם בילו שעות ארוכות יחד, צוחקים, משחקים ומדברים על חלומותיהם, וכל רגע כזה חיזק את הקשר ביניהם, אך גם העלה את המתח הפנימי של ג'וליאן.
ההזדמנות קרבה, אך הדרך הייתה מלאה באתגרים. ג'וליאן ידע שהוא חייב להיות מוכן לכל תרחיש, כי האמת שלו הייתה יקרה מדי. הוא שקל את האפשרויות השונות: מה אם קרטר יגיד לא? מה אם הוא ירגיש נבוך או לא נעים? האם זה יפגע בקשר שלהם? השאלות הללו חנקו את מחשבותיו, אך ג'וליאן ידע שהוא לא יכול לברוח מהאמת שלו. הוא היה מוכן להילחם על אהבתו, לא רק מול קרטר, אלא גם מול העולם שסביבם, שמלא בשיפוטיות ובציפיות.
ביום המיוחל, כששני החברים יצאו לטיול לאורך החוף, ג'וליאן הרגיש את הדופק שלו מואץ. גלי הים התנפצו על החוף, כמו התרגשותו הפנימית, והוא ידע שהרגע הגיע. הוא אסף את כוחותיו, נעמד מול קרטר, והביט בעיניו. "קרטר," הוא אמר, קולו רועד במקצת, "יש משהו שאני חייב להגיד לך."
|
|
מוקדש
ל ❤️ | |
|
|
2שתים1